מרגלית נמרודי ואח' נ' כנסת ואח'

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

הבעיה שמעלים העותרים בעתירה שלפנינו, היא קשה מבחינה הומניטרית ומציגה מצבים של צורך בסיעוד, כאשר לטענת המטופל ומשפחתו אינו מוצא מענה בהבאת מטפל חדש, חלף המטפל - עובד או עובדת זרה - המוכרים למטופל ומאוד משמעותיים בחייו. דא עקא שסוגיה זו מוסדרת כיום בחקיקה מפורשת והפרשנות של אותה חקיקה כבר הוכרעה בפסק דינו של בית משפט זה בעע"ם 2190/06.

על פי אותה חקיקה - הוראת סעיף 3 א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 - אינה מאפשרת ליתן לעותרים את מבוקשם, והפרשנות שהם מבקשים לתת לחוק, כאילו ניתן למצוא מענה למקרים מיוחדים אלה על פי הסמכות הקבועה בסעיף 3א(ג1) לחוק נדחתה באותה פסיקה, ואף אנו סבורים כי פרשנות זו אינה יכולה לעמוד.

לא נותר לבא-כוח העותרים אלא לפעול לשינוי המגבלה הסטטוטורית להארכת היתרי השהייה של עובדים סיעודיים אף שלא בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 3א(ב) הנ"ל, אך עניין זה אינו בידינו והוא עניין למחוקק.

לפיכך ראינו לדחות את העתירה.

נוסיף עוד כי אנו מניחים כי בכל הנוגע להרחקת העובדים הסיעודיים שבשני המקרים נשוא העתירה, יתחשב המשיב לעת הזו ועד למציאת פתרון הולם לעניינם של העותרים בטרם ינקוט בצעדים להרחקתם.

ניתן היום, כ' בסיון התש"ע (02.06.2010), בפני באי-כוח

הצדדים.