הועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בעתירה שבפנינו, ביקשו העותרים כי נורה לשר הפנים לכלול אזרחים ערביים בהרכבי הוועדות הציבוריות שמינה. ועדות אלה מונו לצורך קיום הליך שימוע, שנועד לאפשר למתנגדים לאיחוד רשויות מקומיות מסוימות, ובכללן, רשויות מקומיות ערביות, על-יסוד הצעת חוק שהניחה הממשלה על שולחן הכנסת, להביע עמדתם. הוועדות נתבקשו לגבש המלצותיהן לקראת הקריאה השנייה והשלישית בהצעת החוק.

בתשובתה לעתירה טענה המדינה, כי משהוחלט על הגשת הצעת החוק לא הייתה הממשלה חייבת עוד בקיום הליכי השימוע, והוועדות מונו על-ידיה לפנים משורת-הדין. משכך, גם לא הייתה חייבת לקיים את עקרון הייצוג ההולם הנדרש, מה גם שמדובר בוועדות מקצועיות. עם זאת, הסכימה המדינה לצרף לאותן הוועדות הדנות במקבצים של ישובים ערביים, אזרחים ערביים, תוך שהודיעו כי הצירוף נעשה לפנים משורת-הדין.

לנוכח עמדתה זו של המדינה, חזרו בהם העותרים מעתירתם, אך מבקשים הם להטיל על המדינה הוצאות משפט. מנגד, עמדת המדינה היא כי משנענתה לעותרים לפנים משורת-הדין, אין לחייבה בתשלום הוצאות.

לנו נראה, כי בנסיבות המקרה, גם תחת הכותרת לפנים משורת-הדין, הכללת אזרחים ערביים בוועדות ציבוריות הדנות באיחוד רשויות מקומיות ערביות, היה ראוי. על-כן, בהתחשבנו בכך שהסכמת שר הפנים ייתרה את הדיון בעתירה, אנו מחייבים את המדינה בתשלום שכר טרחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח.

העתירה נמחקת איפוא.

ניתן היום, כ"ג באייר תשס"ג (25.5.03).