יוסף דהרי נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.ככל שניתן להבין מהעתירה ומהנספחים שצורפו לה, העותר – המייצג את עצמו – נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית לעררים של המל"ל (להלן: הוועדה) דנה בעניינו וקבעה לו אחוזי נכות. העותר ניהל הליכים בפני בית הדין האזורי לעבודה ובסופו של יום ערעורו התקבל באופן חלקי (ב"ל 51128-10-19). על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המערער בקשת רשות ערעור שנדחתה על ידי בית הדין הארצי (בר"ע 50147-07-20). על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירה, האוחזת 36 עמודים, שב והלין העותר בפירוט רב על קביעות הוועדה ובתי הדין לעבודה שניתנו בעניינו, וביקש את החזרת הדיון בנכויותיו לפני הוועדה הרפואית.

2.דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, שלו המומחיות בתחום משפט העבודה. התערבות בפסיקתו תיעשה במקרים חריגים ובמשורה, "מקום שנפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, וכאשר שיקולי הצדק מחייבים התערבות שיפוטית" (בג"ץ 3812/17 סאיג נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 (20.7.2017); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673 (1986)). בענייננו, טענות העותר נסבות על קביעות רפואיות קונקרטיות של הוועדה אשר נבחנו על ידי בתי הדין לעבודה בהליכים קודמים שניהל העותר ובהם היה מיוצג. בנסיבות אלה, ועל רקע ההלכות דלעיל, לא מ תקיימים התנאים להתערבותנו בעניינו הפרטני של העותר (ראו והשוו לבג"ץ 7311/18 מושקין נ' בית הדין הארצי ירושלים (15.11.2018); בג"ץ 5268/19 הלל נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019)).

3.אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ד' בתמוז התשפ"א (14.6.2021).