אירית נגר ואח' נ' לשכת הבריאות המחוזית ת"א ואח'

פסק-דין

ביום 12.6.00 הוגשה עתירה זאת ובה נתבקש סעד אחד ויחיד: לבטל את מעצר כלבה של העותרת 1.

פרקליטות המדינה, שנתבקשה להגיב לעתירה, השיבה ביום 20.6.00 כי ביום 17.6.00 שוחרר הכלב האמור מן ההסגר. כיוון שכך, מציינת ב"כ פרקליטות המדינה, העתירה התייתרה ומן הראוי לדחות אותה.

ב"כ העותרות הגיב ביום 21.6.00 וביקש, אף-על-פי כן, לקיים דיון בעתירה. טעמו הוא שמדובר בסוגיה עקרונית, ולאור תקופת הזמן המוגבלת של ההסגר, כפי שנקבעה בדין, עשוייה כל עתירה עתידית להיעשות מיותרת רק בשל חלוף הזמן.

אכן, יש טעם בטענה זאת של העותרות. אף-על-פי כן אין טעם לקיים דיון בעתירה, שכן אין היא מבקשת אלא את שחרור הכלב מן ההסגר, והכלב שוחרר מן ההסגר.

אם בעתיד תוגש עתירה דומה, שתבקש גם להכריע בשאלה עקרונית, כפי שתנוסח בעתירה, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בעתירה גם אם בינתיים הכלב שוחרר מן ההסגר.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ט בסיון התש"ס (2.7.00).