גרשון ליבל [שון לביא] נ' כב' השופטים א' גרוניס וא' חיות [בבית המשפט העליון ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

1.העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד הרשם ע' אזר ז"ל) מיום 4.4.2004. אין זה ההליך הראשון המוגש על ידי העותר לבית משפט זה בעניינה של אותה החלטה. במסגרת החלטת הרשם סולקה על הסף תביעה שהגיש העותר נגד המשיב 4, מר יעקב רויכמן. ערעור שהגיש העותר על ההחלטה נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 27.6.2005 (ע"א 4005/04). את יתר ההליכים קצרה היריעה מלפרט, אולם יצויין רק כי ביום 3.3.2008 נדחתה עתירה שהגיש העותר לבית המשפט הגבוה לצדק באותו עניין (בג"ץ 10985/07) ועתירה נוספת, גם היא באותו עניין, נדחתה גם היא ביום 3.4.2008 (בג"ץ 2928/08).

עוד עלה בידי לאתר החלטה של בית משפט זה (כבוד השופט א' גרוניס) במסגרת ערעורים על החלטות של רשמי בית המשפט העליון (בשג"ץ 141/08 ובש"א 140/08) מיום 15.1.2008. כבר בהחלטה זו ציין כבוד השופט גרוניס כי "מתגנב לו החשש כי המערער הינו מתדיין סדרתי, החוזר ומטריד את הערכאות השונות במדינה". עוד התריע השופט גרוניס בפני העותר כי אם ימשיך בדרכו עלולים להינקט נגדו אמצעים מרחיקי לכת, כגון הוצאות לטובת אוצר המדינה ועוד:

"אם אמצעי כמו חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה אינו משיג את מטרתו, ניתן לחשוב על אמצעים מרחיקי לכת אף יותר. אומר אני את הדברים על מנת שישמשו בגדר התראה ואזהרה."

2.כעת מונחת לפנינו עתירה נוספת, באותו עניין בדיוק, לאחר שמספר הליכים קודמים נדחו, כאמור. טענתו העיקרית של העותר - כפי שהיה הדבר בהליכים קודמים - היא כי החלטתו של הרשם אזר ז"ל ניתנה בחוסר סמכות. העותר מנסה לטעון כי העובדות האמיתיות נסתרו ממנו במסגרת ההליכים הקודמים ולכן מוגשת כעת עתירה נוספת. בכל הכבוד, אין יסוד לטענה זו, ואין העתירה מגלה כל טענה חדשה.

3.בנסיבות האמורות, העתירה נדחית על הסף. העותר ישא בהוצאות בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

ניתן היום, א' בסיון תשס"ט (24.5.09).