אברהם בורר נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

עתירה זו עניינה החלטת ממשלה, שכותרתה "שינוי מבנה קצבת הילדים, והנהגת חסכון ארוך טווח לכל ילד". ההחלטה עוסקת בקצבת ילדים מטעם המוסד לביטוח לאומי, ונקבע בה הצורך לעדכן את שיעור הקצבה, ולמעשה – תכנית לחסכון ארוך טווח לכל ילד. העותר טוען כי אין הצדקה להעדיף הורה אחד – האם – על פני הורה אחר, גם על פי הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

טענה כזו עשויה לעורר שאלה. ואולם, החלטת הממשלה אך משקפת את הנקבע בהסדר המיוחד שבחוק הביטוח הלאומי, לפיו הכלל הוא שקצבת הילדים החודשית משולמת לאמו של הילד. בהינתן סעיף חוק זה, אין הגיון מעשי בהפרדה בין העדפת החוק להעדפה בהחלטה האמורה. קבלת עמדת העותר יכולה לרוקן מתוכן את הוראות החוק. לכן, התמקדות בהחלטה – שנועדה להיטיב עם הילד תוך השתלבות במצב המשפטי הקיים על פי חוק הביטוח הלאומי – אינה מעלה עילה משפטית להתערבותנו.

סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז בטבת התשע"ט (24.12.2018).