אברהם סמסאן נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

כנגד העותר נפתחה במשטרה חקירה בחשד שתקף ופצע בתאריך 18.10.95 את המתלונן. בעתירה שבפנינו, שהוגשה בתאריך 5.9.01, טען העותר, כי משטרת ישראל לא הודיעה לו על כך שבתאריך 27.5.98 נסגר התיק, ועל-כן ראוי לחייבה להודיע האם חלו התפתחויות בתיק מאז, כגון אם הוגש על-ידי המתלונן ערר ליועץ המשפטי לממשלה על ההחלטה לסגור את התיק כנגד העותר.

בתגובה הודיעה המדינה, כי אף שמן הדין היה להודיע למתלונן על סגירת התיק, הרי שיש לדחות את העתירה, ראשית, מכיוון שהעותר לא פנה אל המשטרה בטרם הגיש את עתירתו; שנית, משום שהעותר השתהה בהגשת עתירתו; ושלישית, מן הטעם שהעותר לא הצביע על עילה להתערבות בית-משפט זה. המדינה הסבירה בהקשר זה, כי התיק כנגד העותר נסגר משום שהעותר עזב את הארץ בתאריך 20.10.95 וכאשר עד בסמוך למועד סגירת התיק לא שב. עוד הודיעה המדינה, כי עתה, משנתברר כי העותר נמצא שוב בישראל, בדעת המשטרה לפתוח את התיק מחדש ולהגיש כנגד העותר כתב-אישום.

דין העתירה להידחות. שכן, הכלל הוא, שאין בית-משפט זה נזקק לעתירות בעניינים שהדיון בהם הוא בעל משמעות תיאורטית בלבד. משהחליטה המשטרה לפתוח מחדש את התיק כנגד העותר, ומשהודע לעותר על-כך במסגרת הדיון בעתירה, ברי כי אין עוד טעם לברר את טענתו כי המשטרה לא פעלה כדין בהימנעה מלהודיע לו על סגירת התיק ועל ההתפתחויות בעניינו.

העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, י"ב בטבת תשס"ב (27.12.01).