אורי ביטה נ' מדינת ישראל

פסק-דין

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 4500/99

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המערער: אורי ביטה

נגד

המשיב ה: מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 26.5.99 בת"פ 10338/98

שניתן על-ידי כבוד השופט א' א' לוי

תאריך הישיבה: יב' באלול תש"ס (12.9.2000)

שם המערער: עו"ד א' חיון

בשם המשיב ה: עו"ד ע' פלש

קצין מבחן: א' טולדנו

פ סק-דין

על רקע התמכרותו לסמים מסוכנים ביצע המערער את שתי העבירות נשוא הערעור. במקרה האחד נכנס לבית מגורים וביצע גניבה בו, במקרה האחר נכנס לבית מגורים ופגש שם את בעלת הדירה. המערער ביצע מעשה שוד שהיה מלווה באיומים ובאלימות כלפי בעלת הדירה.

על יסוד הודייתו בעובדות הללו הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט המחוזי ראה בחומרה את מעשיו וגזר עליו חמש שנים מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי וכן חייבו בתשלום פיצוי למתלוננת הנפגעת. הערעור שלפנינו הוא על חומרת עונש המאסר.

אנו סבורים כי העונש שנגזר על-ידי בית המשפט המחוזי איננו חורג לחומרה מנורמת הענישה הראויה למעשים מסוג זה. עם זאת, יצוין כי במהלך תקופת מאסרו נקלט המערער בתכנית להגמלות מסמים מסוכנים, עומד על סף סיום שלב ראשון של התכנית, ומן התסקיר המשלים של שרות המבחן עולה כי הוא קוצר הישגים בתהליך השיקומי. על-פי הערכת הממונים על התכנית קיצור משמעותי בתקופת המאסר עלול לפגוע בסיכוייו של המערער להשלים את המסלול השיקומי עד לסיומו המוצלח. אם ייקטע התהליך בטרם עת עלולים הישגיו לרדת לטמיון, וחבל על כך.

בנסיבות רגילות לא היינו רואים מקום להתערב בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי, אך מקובלת עלינו המלצת שרות המבחן על-פיה ראוי המערער להפחתה מסוימת בתקופת המאסר, לשם מתן ביטוי של התחשבות ועידוד למאמצים שהוא השקיע ומשקיע בתכנית השיקומית. שמענו את דברי המערער ואף אנו סבורים כי ראוי להקל במקצת עמו כדי לעודדו ולחזק את המוטיווציה שלו להמשיך בדרך החיובית.

הערעור מתקבל, אפוא, ועונש המאסר שהושת על המערער יעמד על 57 חודשים תחת 60 חודשים. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן היום, יב' באלול תש"ס (12.9.2000).