הרצל רג'ואן נ' שירותי בריאות כללית

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העותר עתר נגד המשיבה - בעקבות התדיינות קודמת במערכת בתי הדין לעבודה - בקשר להחזר נסיעות במוניות עירוניות ובין-עירוניות בשל מצבו הרפואי, וטוען כי מה שהובטח לו על ידי המשיבה בהקשר זה לא קויים. חרף תהיה באשר לעילת העתירה, נתבקשה תגובה, במיוחד באשר לביצוע המחויבויות שנטלה עליה המשיבה.

ב. (1) המשיבה הגיבה תגובה מפורטת, בה תיארה הן את השתלשלות ההליכים והן את ההתרחשויות בפועל. כעולה מן התגובה, הוחלט בעבר, חרף חוות דעת רפואית שסברה כי יוכל לנסוע באוטובוסים, לממן לעותר מוניות עירוניות אך לא בין-עירוניות, לנסיעות לצורך טיפול רפואי. למשך תקופה לא גבה העותר את ההחזר. בעקבות ניתוח שגרם החמרה זמנית במצב העותר, אושרה התניידות למימון אף בנסיעות בין-עירוניות, וכדברי בא כוח המשיבה בתגובתו: "נכון ליום זה זכאי הוא העותר למימון מלא של נסיעותיו במוניות לצורך קבלת טיפול רפואי". העותר טרם מימש את זכאותו זו.

(2) באשר להליכים, בית הדין האזורי לעבודה (השופטת יהלום, פסק דין מיום 14.3.04) דחה את תביעת התובע באשר למוניות בין-עירוניות, בעקבות חוות דעת רפואיות. בית הדין הארצי (הרכב בראשות סגנית הנשיא ברק-אוסוסקין, חוות דעת השופטת וירט-ליבנה, פסק דין מיום 17.11.04), דחה את ערעור העותר, וציין עם זאת כי בשל הניתוח הנוסף אושרו על ידי המשיבה החזרי מונית גם בנסיעות בין-עירוניות (כאמור).

ג. דין העתירה להידחות על הסף. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת בית הדין הארצי. לא נתקיימה במקרה דנה עילה כלשהי לכך בהתאם לכללים הנוהגים לעניין זה בפסיקה, והעתירה - בכל הכבוד - עתירת סרק היא, לאחר דיונים בשתי הערכאות הקודמות. העצה היעוצה לעותר היא לממש את זכאותו אצל המשיבה, כפי שנקבעה.

בשל מצבו של העותר, ולפנים משורת הדין, אנו מחייבים אותו אך בהוצאות סמליות בסך 500 ש"ח בתוספת מע"מ לטובת המשיבה.

ניתן היום, כ"ט בשבט תשס"ה (8.2.2005).