המועצה האזורית רמת נגב נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

ביום 31.1.1999 החליטה הממשלה על הקמת יישוב בדואי חדש באזור באר- חיל, בשטחים המצויים כיום בתחומי העותרת, המועצה האזורית רמת נגב. היישוב תוכנן לקום כיישוב עצמאי, שאיננו כפוף מוניציפלית לעותרת. העותרת בירכה על ההחלטה, הואיל וכבר משלהי 1994 התיישבה בתחומיה, שלא כדין, אוכלוסיה בדואית הולכת וגדלה, דבר אשר יצר בעיות קשות של תפיסת אדמות שלא-כדין, בנייה בלתי חוקית וחוסר יכולת לספק לבדואים שהתיישבו באזור תנאי חיים הולמים.

ביום 4.1.2001 מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדת גבולות לבחינת הקמתו של היישוב, ועל-אף שהגורמים הנוגעים בעניין נקטו צעדים שונים לקידום התוכנית, הוסיפו ההליכים והתמשכו בלא שהגיעו לכלל סיום. או-אז הגישה העותרת את עתירתה זו, שבגדרה ביקשה, בין היתר, כי בית-משפט זה יורה למשיבים לקדם את הקמת היישוב.

בתשובתה הודיעה המדינה, כי ביום 19.8.2002 נדונה תכנית הקמתו של היישוב בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הדרום (המשיבה 8), אשר החליטה להמליץ בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה (המשיבה 7) על הפקדתה, בכפוף לשינויים. עם תיקון התוכנית היא תועבר למועצה הארצית, שם תיבדק על-ידי הגורמים המקצועיים ותובא לדיון בעניין הפקדתה.

משהתברר, כי התוכנית נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, כאמור בהודעת המדינה, הגענו למסקנה כי בשלב זה התייתרה העתירה. העותרת תוכל לשוב ולפנות לבית-משפט זה בעתיד, ככל שתימצא לה עילה לכך.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ט בחשוון תשס"ג (4.11.02).