רומן קליין ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

השופט י' אלון:

העותרת 3, ילידת 1922, אזרחית ותושבת קירגיסטן, היא סבתה של העותרת 2, אזרחית ותושבת ישראל. העותרת 3 הגיעה לישראל בחודש ספטמבר 2006, על מנת לשהות בקרבת העותרת 2, לאחר שנותרה בודדה ובלא יכולת תפקוד עצמאית במדינתה. העותר 1 הינו בעלה של העותרת 2.

משפג תוקף אישור השהייה של העותרת, פנתה היא למשרד הפנים בבקשה להתיר את המשך שהייתה בארץ "מטעמים מיוחדים וקריטריונים הומניטריים". משרד הפנים דחה ביום 18.3.2007 את הבקשה.

בעתירה זו מבקשים העותרים, כי נורה לשר הפנים "להנפיק לעותרת 3 סטאטוס לשהות בישראל מטעמים הומניטריים".

דין העתירה להידחות על הסף. עניינה של עתירה זו הוא בהחלטת המשיב שלא להתיר את שהייתה של העותרת 3 בארץ, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952. לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק מוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים להזקק לעתירה זו של העותרים. נוכח קיומו של סעד חלופי זה – שהוא דרך המלך לבירור עניינם של העותרים - דין עתירתם זו שבפנינו להדחות. (ראו בג"צ 9875/06 אושמקוב נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.12.06); בג"צ 10695/06 דמיטרי קופילנקו נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.7.06)). עם זאת, אנו מורים למשיב להימנע מהרחקת העותרת 3 מישראל לתקופה של 30 ימים ממתן פסק דין זה וזאת על מנת ליתן שהות בידי העותרים לפנות במהלך תקופה זו בעתירה ובבקשה המתאימה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

סוף דבר – העתירה נדחית

ניתן היום, א' תמוז, התשס"ז (17.06.07)