חברת מגדלי הקריה, באר-שבע ואח' נ' מדינת ישראל - עיריית באר-שבע ואח'

פסק-דין

העותרים עומדים לדין לפני בית-משפט השלום בבאר-שבע בעבירות שונות על חוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-. לטענתם נחתם ביניהם לבין רשויות עיריית באר-שבע והתביעה, ביום 10 ביוני 1999, הסכם המכיל גם הסדר טיעון בעניינו של אותו כתב-אישום. על-פי אותו הסכם, אם ישלמו העותרים לעירייה תשלומים מסויימים, כי אז "יוקפאו" ההליכים הפליליים נגדם. מוסיפים העותרים וטוענים, כי הם מילאו את חלקם באותו הסדר טיעון, ואילו הוועדה המקומית מסרבת עתה למלא את חלקה שלה בהסדר, ועומדת היא על המשך ההליכים הפליליים.

המשיבים אינם כופרים בהסכם שנכרת בין העותרים לביניהם, אלא שלטענתם הסכם זה אינו כלל הסדר-טיעון שעניינו ההליך הפלילי נגד העותרים. אכן, כך מוסיפים המשיבים וטוענים, היה משא-ומתן ממושך ביניהם לבין העותרים לכריתתו של הסדר טיעון, אלא שמשא-ומתן זה לא הבשיל לכדי הסדר טיעון מטעמים שאין צורך לעמוד עליהם עתה (בעיקרם: כיוון שמנהלי החברה ביקשו למחוק את שמותיהם כנאשמים במשפט הפלילי והעירייה לא הסכימה לכך). משלא נכרת הסדר טיעון, כך מסיימים המשיבים את טיעוניהם, ממילא אין להעלות עליהם כי הפרו הסכם שלא עשו.

השאלה הנשאלת היא, איפוא, אם נכרת או אם לא נכרת הסדר טיעון הנסוב על המשפט הפלילי שהעותרים נאשמים בו.

קראנו את המסמכים הרבים שהוגשו לעיוננו, והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי בא-כוח העותרים. בעוקבנו מקרוב אחרי השתלשלות המשא-ומתן שהיה בין העותרים לבין רשויות העירייה, ובעייננו בטיוטות ההסכם בגילגוליהן השונים, אין ספק קל בדעתנו כי לא נכרת הסדר טיעון בין העותרים לבין רשויות העירייה. אכן, להסכם שנכרת בסופו של משא-ומתן נשתרבבו, זעיר שם זעיר שם, מילים מתוך טיוטות קודמות שעניינן היה הסדר טיעון במשפטם הפלילי של העותרים; ואולם נעלה מספק כי לסופם של דברים עניינו של ההסכם מיום 10.6.99 אינו אלא בצידם האזרחי של יחסי העותרים והעירייה, ואין בו דבר שניתן לתארו כהסדר טיעון בצד הפלילי.

אנו מחליטים לדחות את העתירה. העותרים ישלמו למשיבים שכר-טירחת עורך-דין בסכום של 10,000 ש"ח.

היום, כ"ה בחשוון התש"ס (4.11.99).

שופטשופטתש ופט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי