עובדיה שלום נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

1.העותר נפגע ברגלו והגיש תביעות לדמי פגיעה ולגימלת נכות. משלא נחה דעתו מן ההחלטות שנתקבלו בעניינו בועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, הגיש ערר לועדה הרפואית לעררים. הערר נדחה והעותר פנה בערעור לבית הדין האיזורי לעבודה; וגם ערעורו זה נדחה. כן נדחה ערעור ברשות שהגיש העותר לבית הדין הארצי לעבודה, אשר אימץ את עמדתו של בית הדין האיזורי.

2.עתה משיג העותר על החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה וטענתו המרכזית היא כי הועדה הרפואית העליונה "לא פירשה נכון" את תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה. ענין זה, נבדק על ידי בית הדין האיזורי לעבודה אשר לא מצא מקום להפעיל את התקנה האמורה; וכאמור בית הדין הארצי אימץ את החלטתו.

3.הלכה למעשה אין המדובר ב"פרשנותה" של התקנה אלא ב"יישומה"; והעתירה מהווה למעשה ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי לעבודה - שאומצה, כאמור על ידי בית הדין הארצי לעבודה - שלא ליישמה.

4.בהעדר טענה של "טעות משפטית מהותית" המצדיקה התערבותו של בג"ץ, אנו מחליטים לדחות את העתירה על הסף.

ניתן היום, כ"ט בתמוז תשנ"ז (3.8.97).