מיכל אהרון נ' קיבוץ עין המפרץ

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו נסבה על טענות שונות הנוגעות לחוב כספי שלשיטת העותרת חב לה קיבוץ עין המפרץ, הוא המשיב, בגין רכיבי שכר שונים.

2.אקדים ואומר, כי העותרת שאינה מיוצגת, הגישה את העתירה כנגד הקיבוץ בלבד, וזאת על רקע הליך שנקטה נגדו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סע"ש 66864-01-22). באותו הליך הגישה העותרת בקשה לפטור מאגרה, אך בקשתה נדחתה, ומשלא שילמה את האגרה, בית הדין לעבודה קבע כי עליה להודיע מדוע לא תימחק תביעתה.

3.ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת קובלת בה על "התמשכות ההליך" בבית הדין האזורי לעבודה, ושוטחת במסגרתה את טענותיה ביחס לחוב הכספי הנטען של הקיבוץ כלפיה.

4.מבלי להקל ראש בתחושותיה הקשות של העותרת, כפי שאלה עולות מן הכתובים, דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, העתירה הוגשה כנגד הקיבוץ בלבד, ולא נגד רשות ציבורית, וממילא אין מקומה להתברר בבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. שנית, התשתית העובדתית והמשפטית שבבסיס העתירה אינה מובנת, וכלל לא ברור מה הסעד המבוקש במסגרתה. שלישית, ככל שהעתירה מכוונת כלפי החלטתו של רשם בית הדין האזורי לעבודה לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, הרי שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות אחרות, לרבות בית הדין לעבודה. לכאורה, היה על העותרת למצות את סעדיה במסגרת ההתדיינות בבית הדין האזורי לעבודה. מבלי לקבוע מסמרות, דומה שטוב תעשה העותרת אם תפנה לקבלת ייעוץ משפטי, ככל שיעלה בידה לעשות כן.

5.סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה בתמוז התשפ"ב (24.7.2022).