עו"ד מאיר גובר נ' הנהלת בתי המשפט ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר, עורך-דין במקצועו, שימש כבא כוחם של חייבים במסגרת הליך המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. העתירה שלפנינו היא עתירתו השנייה המופנית נגד החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב מיום 1.6.09. עתירתו הקודמת, אשר כוונה נגד ההחלטה להשית עליו הוצאות אישיות, נדחתה על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי – הגשתה של בקשת רשות ערעור לבית-משפט השלום, על-פי האמור בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (בג"צ 742/10 גובר נ' הנהלת בתי המשפט, (טרם פורסם, 1.2.10)).

בעקבות פסק-דיננו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית-משפט השלום בתל-אביב – אולם זו נדחתה ביום 16.5.10. בקשת רשות ערעור נוספת, שהוגשה לבית-המשפט המחוזי, נדחתה אף היא בתאריך 14.6.10. בעקבות כך הגיש העותר את העתירה הנוכחית, בה הוא מלין על החלטת ראש ההוצאה לפועל לראותו כמען להמצאת כתבי בי-דין עבור שולחיו החייבים. נטען, בין היתר, כי ערכאות קמא אשר דנו בבקשות רשות הערעור שהגיש על-פי סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, סרבו להתייחס לסוגיה זו ועסקו רק בנושא ההוצאות האישיות, שהיה שולי בבקשתו. טענה זו אינה מדויקת, הואיל ועיון בהחלטתו של בית-משפט השלום מעלה כי הסוגיה בדבר המען להמצאת כתבי בי-דין לא נזנחה (ראו סעיף 6 להחלטה). כך או כך, עתירה לבית-משפט זה לא תוכל לשמש ערוץ ליצירתה של זכות ערעור נוספת על המסלולים שנקבעו לכך בחוק (בג"צ 2850/05 וינר נ' הנהלת בתי המשפט, (לא פורסם, 23.3.05)), ולפיכך דין עתירה זו כקודמתה להדחות על הסף.

נוכח האמור העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ו בתמוז התש"ע (8.7.10).