עו"ד יואב קייסי נ' היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.עתירה להורות למשיב לנמק מדוע החליט לתקן את סעיף 3ג להנחייה מס' 4.3040 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בענין ביטול הודעות תשלום קנס (להלן: הנחיית היועץ) על דרך השמטת הסיפא לתת-סעיף ב(1), העוסק בעבירות המטופלות על-ידי המשטרה, במקום הוספתו גם לתת סעיף (א), העוסק בעבירות המטופלות על-ידי הרשויות המקומיות, ולהורות לו לתקן את ההנחיה על דרך הוספה כאמור.

2.במסגרת הליך פלילי שניהל בענין הרשעתו בעבירת חניה אסורה טען העותר לחוסר אחידות בסעיף 3ג להנחיית היועץ, הקובע הנחיה בענין ביטול הודעות תשלום קנס מפני עילה של חוסר עניין לציבור בהמשך ההליכים: בסעיף העוסק בעבירות תעבורה המטופלות בידי המשטרה הורשה התובע "לבטל הודעת תשלום קנס למי שלא נמסרה לו הודעת תשלום קנס אחרת בשל עבירת חניה בשנה שקדמה לביצוע העבירה הנוכחית", בעוד לגבי עבירות חניה ברשויות המקומיות לא נכללה הנחיה כזו.

3.בעתירה נמסר, כי הדיון בהליך הפלילי הסתיים בהסדר, וכי, בעקבות פניית העותר ליועץ המשפטי לממשלה תוקנה ההנחיה, אלא שבמקום להוסיף את השיקול שהופיע בסעיף ההנחיות לתובעים המשטרתיים לסעיף ההנחיות לתובעי הרשויות המקומיות, הושמט הוא מסעיף ההנחיות לתובעים המשטרתיים. העותר קבל על כך לפני הגורם המטפל במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים, ונענה, כי ביטול הודעת הקנס בגין עצם העובדה שאדם לא עבר עבירה קודמת באותה שנה, במובחן מביטולה משיקולי תעדוף האכיפה, מכרסם במסר בדבר חובת שמירת החוק, מה גם שמדובר בהנחיה משנות התשעים ומבדיקה עולה כי המשטרה החמירה מאז את נהליה בענין זה.

4.לטענת העותר, לו היה ממש בפגיעה במסר כאמור, לא היתה ההנחיה באה לעולם מלכתחילה, ויש לתמוה על כי המשטרה לא פעלה בהתאם להנחיית היועץ לאורך השנים. כן טוען הוא, כי התיקון עומד בניגוד מוחלט להערת בית המשפט העליון בהתייחס לחוסר האחידות בהנחייה במסגרת ההליך הנוגע להרשעתו בחניה אסורה (דיון מיום 25.6.2015 ברע"פ 2875/14 יואב קייסי נ' מ"י), וכי התיקון אף סותר את פקודת המשטרה, המתנה מתן דו"ח אזהרה בכך שאין לנהג רישום קודם בעבירה דומה בשנה שקדמה לביצוע העבירה.

5.דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר עילה, בלא צורך בתגובת המשיב. הלכה היא, כי שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הכללית הוא רחב וההתערבות בו מצומצמת (ראו למשל: בג"ץ 6410/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה פסקאות 70-68 (4.2.2015) והאסמכתאות הרבות הנזכרות שם). העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת המשיב לתקן את הנחייתו לתובעים כפי שתיקן. אין צריך לומר, כי הערת בית המשפט בדיון בהליך הפלילי בענין הרשעת העותר בחנייה אסורה לא כוונה לקבוע דבר לגוף תיקון ההנחייה, ופסק הדין שניתן בהליך כלל לא עסק בסוגיה. אשר לפקודת המשטרה אליה הפנה העותר, הרי טענה זו כלל לא נכללה בפניותיו למשיב טרם הגשת העתירה. ככל שהעותר אכן סבור כי בידו להצביע על סתירה בין הנחיית היועץ העדכנית לפקודה זו, יפנה פנייה מתאימה למשיב בענין.

6.סוף דבר: העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בסיון התשע"ו (4.7.2016).