חיים חייט נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העתירה דנא נסבה על ארועי ההצפות באזור השרון בחודש ינואר 2013, שבהם הוצף בין היתר הישוב בת חפר. העותר, המייצג את עצמו, יוצא כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי תושבי בת חפר וכנגד סיווגה של ההצפה כאסון טבע. לטענתו, אירוע ההצפה בבת חפר הוא תולדה של שרשרת ארוכה של כשלים תכנוניים, הנדסיים ותחזוקתיים שנגרמו על ידי גורמים ממשלתיים. בעתירה התבקש, בין היתר, סעד המורה לממשלת ישראל להתנצל בפני תושבי בת חפר; סעד המורה לממשלת ישראל לנקוט בצעדים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד; סעד המורה לממשלת ישראל לתור אחר האחראים לאירוע ההצפה; וסעד המורה לממשלת ישראל להעניק לתושבי בת חפר מקדמה כספית משמעותית.

ב. לאחר העיון, לא נוכל להיעתר למבוקש. הגם שלמקרא העתירה מתעורר הרושם כי זו נכתבה ממקום של אכפתיות וכאב (ואף צורפו תמונות המעידות על אירוע ההצפה – נספח 5), אין היא ברורה ואין היא מגלה תשתית עובדתית קונקרטית. השאלות המועלות בחלקן הניכר אינן עניין להליך שיפוטי. העתירה אף אינה מגלה עילה משפטית של ממש, המאפשרת להעניק לעותר את הסעדים שהתבקשו על ידיו (בג"צ 8515/11 בצלאל נ' מדינת ישראל (2011); בג"צ 5567/12 דלאל נ' דיכטר (2012)).

ג. אין בידינו איפוא להיעתר לעתירה.

ניתן היום, כ"ט באב תשע"ג (5.8.2013).