פהימה חמדאן ואח' ואח' נ' אלוף פיקוד הדרום ואח'

פסק-דין

המשנָה לנשיא מ' נאור:

1.בעתירה זו מבקשים העותרים כי יותר לכל תושבי המדינה ואזרחיה המעוניינים בכך לבקר בלוויית בני משפחתם אצל קרובי משפחתם המתגוררים בשטחי רצועת עזה בחג המוסלמי אל-פיטר הקרוב. לחילופין מתבקש בית המשפט לאפשר לעותרים 6-1 לצאת כאמור לרצועת עזה, ולחלופי חילופין מבקשים העותרים כי יתאפשר ביקור כאמור, אם לא בחג הקרוב – במועד חלופי. העותרים עומדים בעתירתם על כך שמזה חמש שנים, מאז שנת 2007, מונעים המשיבים כליל מאזרחי ישראל ותושביה לבקר את קרוביהם ברצועת עזה ואינם מאפשרים גם ביקורים בחגים. העותרים עומדים בהרחבה בעתירתם על ההיסטוריה, לרבות ההיסטוריה המשפטית, של סוגיית ביקורי הקרובים ברצועת עזה. העותרים מדגימים, באמצעות סיפוריהם האישיים הנוגעים ללב של כל אחד ואחד מהם, את הנתק הקשה בין בני אותה משפחה. מדובר, לדבריהם, בהטלת חורבן על מאות משפחות וגדיעת חייהם המשפחתיים.

2.המשיבים מוסרים בתגובותיהם כי, כפי שכבר הודע לבית המשפט בעבר, מפקד פיקוד הדרום החליט כי אין מקום לעת הזו לאפשר כניסת ישראלים לרצועת עזה, פרט לחריגים הומניטאריים מיוחדים. זאת, בשל טעמים ביטחוניים מובהקים הקשורים למצב הביטחוני-מדיני המיוחד השורר כיום ברצועת עזה. לטענת המשיבים אין עילה שבית המשפט יתערב בהחלטה זו. המשיבים עומדים על כך שרצועת עזה נשלטת על ידי ארגון טרור: פועלים בה לדבריהם ארגוני טרור רבים אשר עושים כל שביכולתם לפגוע בישראל ובאזרחיה. לא רק ארגון החמאס אחראי להתנהלות ברצועה; ארגונים שונים הפועלים ברצועה, שאינם סרים בהכרח באורח מלא למרותו של ארגון החמאס, פועלים גם כן לביצוע פעולות טרור. בכללן של פעולות אלו אף יש ניסיונות לחטוף ישראלים ולפגוע בהם, וניסיונות לגייס את תושבי ישראל. המשיבים מקיימים הערכת מצב ביטחונית עיתית, והם מבהירים כי כך יעשו גם בעתיד. מכל מקום, לעת הזו כניסת ישראלים לרצועת עזה ומעבר של ישראלים בין רצועת עזה לבין ישראל יוצרים סיכונים ביטחוניים.

3.צר לנו על הפרידה המתמשכת בין העותרים וקרוביהם, אך גם לעת הזו לא ראינו אפשרות לסייע להם. אכן, חלף זמן מאז הונחה לאחרונה הסוגיה לפתחנו (ראו: בג"ץ 7235/09 המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום (טרם פורסם, 16.9.2009)). הזמן חלף, אך המצב הביטחוני לא הוטב. לא נותר לנו אלא לחזור על דברים שנאמרו בעבר: בהתחשב בסכנות הממשיות הטמונות בהתרת הביקורים, ונוכח העובדה שהמשיבים בוחנים את מדיניותם מעת לעת – אין מקום להתערבותנו.

4.אכן, קרוביהם של העותרים נמצאים במרחק נסיעה קצר מכאן. כמעט – הושט היד וגע בם. ואולם מרחק הנסיעה הקצר נראה רחוק כמו מסע אל מעבר להררי חושך. הכאב הוא מובן ונוגע ללבנו, אך לא נוכל לסייע לעותרים.

5.העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח אב, תשע"ב (16.8.2012).