בן ציון קליין נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.העותר הגיש עתירה זו נגד בית הדין הארצי לעבודה ונגד עובדת לשעבר, אותה כינה משום מה "משיבה פורמלית", בנושא פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת. לפי קביעות בית הדין האזורי גנבה המשיבה 2 סכומים פעוטים. בינה לבין העותר - מעבידה לשעבר - היו בעבר "יחסים מיוחדים".

2.בית הדין ארצי לעבודה הגיע לכלל מסקנה שבנסיבות "המאוד מיוחדות" (כלשונו) של המקרה שנדון לפניו יש לשלול מהעובדת 20% בלבד מפיצויי הפיטורין ובהתאם, אף שיעור תמורת הודעה מוקדמת יופחת בסכום של 20% בלבד. בכך הגדיל בית הדין הארצי לעבודה את הסכומים שנפסקו בבית הדין האזורי. בעוד העותר מבקש לשלול מהמשיבה 2 לחלוטין את הפיצויים.

3.עיינו בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה ובעתירתו של העותר. כפי שנפסק על ידינו לא אחת, בית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, אלא אם בית הדין טעה טעות משפטית מהותית והצדק מחייב התערבותו (בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63, 89-88 ורבים אחרים). השאלות המתעוררות בעתירה זו אינן בעלות חשיבות משפטית או ציבורית כללית, והעתירה אינה מעלה ענין עקרוני שהשלכתו נרחבת. הענין נשוא העתירה אינו נופל בגדרם של אותם מקרים בהם נוהג בית משפט זה להעמיד למבחן הביקורת פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. מדובר במערכת עובדות מיוחדת שנסקרה בהרחבה בפסקי הדין.

4.לאור האמור, אנו דוחים את העתירה על הסף משלא נמצאה עילה להתערבותנו.

ניתן היום, י' באב התשס"א (30.7.2001).