סדאם חסין מחמוד טביה נ' מפקד כוחות צה"ל לאיו"ש ואח'

פסק-דין

עניינה של העתירה בבקשת העותר כי יוחזר לו רכבו, וכן סכום כסף השווה בערכו ל-3000 ש"ח שהוחרמו בהוראת המפקד הצבאי. בנוסף מבקש העותר כי ייחשף החומר המודיעיני שעל בסיסו התקבלה ההחלטה להחרמת הטובין.

שקלנו את טיעוני הצדדים. החלטה נושא העתירה ניתנה בהתאם להמלצת הוועדה לבחינת תפיסות רכוש והיתכנות החרמתו, על יסוד קיומו של חומר חסוי הקושר את העותר לסחר בנשק עם פעיל טרור.

עיינו בהסכמה במעמד צד אחד בחומר החסוי, מצאנו כי לא ניתן לחשוף את החומר, שכן הדבר יביא לחשיפת מקורות המידע. עוד מצאנו כי קיימות בנסיבות העניין ראיות מינהליות מבוססות העומדות בבסיס הפעלת סמכות המפקד הצבאי לפי תקנות 74 ו-120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 וסעיף 61 לצו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651) וזאת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, וראו בג"ץ 2959/17 אלשואמרה נ' מדינת ישראל (20.11.2017), בג"ץ 3233/07 שרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (20.3.2008).

בהיעדר עילה להתערבותנו, אנו דוחים אפוא את העתירה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א בכסלו התשפ"א (7.12.2020).