יונתן מושיץ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

בהסכמת הצדדים מוחזר עניינו של העותר לועדה הרפואית לעררים בהרכב חדש. על הוועדה לקבוע קיומו של קשר סיבתי על-יסוד ההכרעה בשאלה אם קיימת אסכולה רפואית הגורסת קיומו של קשר כזה - לאו דווקא אסכולה דומיננטית.

"אסכולה" הוגדרה בפסיקת בית-משפט זה כלהלן (ראו ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, בע' 217):

מצד אחד ברור, כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכל ללא מחלוקת כדי שתהווה אסכולה. אף אין צורך שדעה תהיה נתמכת בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לודאי כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות המקצועית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה צריך שהיא תהיה מקובלת. כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים או על דעת מומחים מוכרים בעולם ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך-כלל, דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על-ידי מחקרים.

יודגש, כי החלטות הוועדה לעניין קיומו של קשר סיבתי רלבנטיות אך ורק לנושא עתירתו של העותר בפנינו ולהליכי הערעור שהתקיימו על-ידיו בבתי-הדין לעבודה, ואילו ההחלטה בדבר אחוזי הנכות שנקבעו לו, ואשר הפכה לחלוטה, מובן הוא כי תישאר בעינה, וכי על המוסד לביטוח לאומי להמשיך לשלם את הגמלה המשתלמת לו בעקבותיה, גם אם תקבע הוועדה כי לא הוכח קיומה של האסכולה המבססת קשר סיבתי כאמור.

לנוכח מצבו הרפואי של העותר, ראוי גם, כי הדיונים בפני הועדה הרפואית יתקיימו בהקדם האפשרי, וכך אנו ממליצים.

ניתן היום, ו' בשבט תשס"א (30.1.01).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.