ויאם ביבאר ואח' נ' משטרת ישראל - הונאה צפון ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.בעתירתם, ביקשו העותרים כי נורה למשיבות לאפשר להם להעתיק חומרי חקירה בתיקים שהתנהלו נגדם – וזאת, לצורך הגשת ערר בנוגע לעילת הסגירה, לפי סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. חמישה חודשים לאחר הגשת העתירה שינו המשיבות את טעמן, והודיעו כי העותרים יוכלו להעתיק חלק מחומרי החקירה – ולא רק לעיין בהם. בעקבות ההודעה, מסרו העותרים כי "אין עוד צורך בעתירה", וביקשו להורות על מחיקתה, על השבת האגרה בהתאם לתקנות, ועל חיוב המשיבות בהוצאותיהם.

מנגד, המשיבות ביקשו להותיר את סוגיית ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט – תוך שהן מציינות כי גם אם תתקבל בקשת העותרים, ראוי להעמיד את ההוצאות על הצד הנמוך. על פי השקפתן, העותרים קיבלו אמנם את "עיקר הסעד" לו עתרו, אך מכלול הנסיבות – לרבות המהירות היחסית בה הסתיים ההליך, העדר מורכבות משפטית מיוחדת, והעובדה שהעותרים הורשו לעיין בחומרי החקירה עוד בטרם הוגשה העתירה – אינו מצדיק פסיקת הוצאות בשיעור גבוה.

2.כמבוקש וכמוסכם, העתירה נמחקת. לאור הנתונים שהוצגו לעיל, המשיבות יישאו בהוצאות העותרים בסך 5,000 ₪. האגרה תושב לעותרים בהתאם לתקנה 15 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

ניתן היום, י"ח בתמוז התשע"ח (1.7.2018).