עזרא באסל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.עניינה של העתירה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי) ב-ע"ע 20/03, בו נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי).

2.שר הבריאות דחה ביום 13.12.1998 את ערעורו של העותר על החלטת מנכ"ל משרד הבריאות לפטרו. העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות פיטוריו והשבתו לעבודה. בית הדין האזורי לאחר שסקר את שלל בעיות התפקוד של העותר דחה את התביעה וקבע כי לא נמצא כל פגם בהליך הפיטורים כפי שננקט. בית הדין האזורי ציין כי "[לעותר] ניתנה יותר מהזדמנות אחת לשפר את תפקודו ולהשתלב בעבודה בבית החולים, אך לשווא". ערעורו של העותר לבית הדין הארצי נדחה, כאמור, תוך שנקבע כי "הנסיונות לשקם את מערכת היחסים על ידי חילופי ממונים וחילופי תפקידים כשלו כולם, כאשר [לעותר] חלק ניכר בכישלונות אלה".

3.טענתו היחידה של העותר בעתירתו היא כי בית הדין הארצי לא התייחס לטענה שהעלה לפניו בערעור, לענין זכותו (על-פי הוראות התקשי"ר) ליתן תגובתו לתלונות שהוגשו כנגדו ולענין החובה לעיין בתגובתו.

4.דין העתירה להדחות על הסף. בית משפט זה איננו יושב כערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי והוא יתערב בה רק במקרים שבהם נפלה טעות מהותית בפסק הדין, בשים לב לחשיבותה הכללית הציבורית של הבעיה, וכאשר הצדק מחייב זאת (בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673, 693). מקרה זה אינו נמנה על מקרים אלה. בנוסף, העתירה לוקה בשיהוי בלתי מבוטל משהוגשה יותר משבעה חודשים אחרי שניתן פסק דינו של בית הדין הארצי, ואפשר שדי היה בטעם זה כדי להביא לדחייתה (ראו והשוו: בג"צ 1983/05 פינק נ' בית הדין הרבני האזורי (טרם פורסם); בג"צ 6553/04 כהן נ' עיריית נהריה (לא פורסם)). יתר על כן, נראה כי דין העתירה להדחות גם לגופה שהרי לעותר ניתנו הזדמנויות רבות ליתן תגובתו לתלונות שהוגשו כנגדו וזאת אף לפני הדרגים הבכירים ביותר של המשיב (שימוע לפני מנכ"ל משרד הבריאות ביום 17.6.1998; שימוע לפני שר הבריאות ביום 9.12.1998) וכפי שקבע בית הדין האזורי "גם בהיבט זכות השימוע לא נפל כל פגם".

5.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ג' תמוז, תשס"ה (10.7.2005).