איגור טמירוב נ' משרד החוץ ואח'

פסק-דין

השופטת א. פרוקצ'יה

העותר הוא יהודי יליד אוקראינה ובעל משפחה בישראל. לאחר שהגיע לישראל באשרת תייר, הגיש העותר בקשה כי יינתן לו מעמד מכוח שבות. הבקשה סורבה ביום 10.5.05, ונמסר לו כי עליו לצאת את הארץ עקב פקיעת אשרת התייר שלו ביום 30.6.05. כנגד החלטות אלו הוגשה העתירה לבית משפט זה. בינתיים, בהסכמת המשיבים, הוצא צו ביניים המונע את הרחקת העותר מישראל עד להכרעה בעתירה זו.

המשיבים הודיעו כי העותר אכן זכאי למעמד מכוח שבות בהיותו בן ליהודי. עם זאת, נוכח עברו הפלילי, נופל עניינו בחריג הקבוע בסעיף 2(ב)(3) ל חוק השבות, תש"י-1950, ולפיכך נדרשת החלטת שר הפנים בעניינו. בינתיים הוענק לעותר רישיון ישיבה זמני, אשר אמור היה להיות מוארך מעת לעת עד מתן החלטת השר בעניינו.

הודעתו האחרונה של העותר הוגשה לבית המשפט ביום 11/12/2005. בהודעתה מיום 20.6.06 מודיעה המדינה, כי לפי רישומי משרד הפנים, יצא העותר את הארץ ביום 1/11/2005 ומאז לא שב אליה, משך יותר מחצי שנה. העותר אף אינו מיוצג, ואין דרך לברר האם בכוונתו לחזור לישראל והאם הוא עדיין עומד על בקשתו לקבלת מעמד מכוח שבות. בנסיבות אלה, נראה כי העתירה נזנחה, ודינה להימחק, וכך אנו מחליטים. אם יחזור העותר לישראל ויבקש לחדש את עתירתו, יהיה רשאי להגיש עתירה חדשה.

ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ו (11.7.06).