מונא עבד אל עזיז אחמד עראר ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותרים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות.

העותרת 1, ילידת 1972, הינה אזרחית ישראל תושבת הכפר ג'לג'וליה, אשר התחתנה עם העותר 2, תושב קלקיליה, בתאריך 25.7.2002. לזוג נולד ילד אחד, אשר אף הוא אזרח ישראלי כאמו. עד כה ניהלו העותרים את כל חייהם בג'לג'וליה. העותרים הגישו למשיב בקשה לאיחוד משפחות והיתר לשהייה בישראל עבור העותר בתאריך 9.3.2004. בקשה זו סורבה על-ידי המשיב בו ביום וזאת לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.2002 (להלן: החלטת הממשלה), לפיה הוקפא הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות שהוגשו לאחר מועד קבלת ההחלטה. החלטה זו עוגנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-2003, מיום 6.8.2003, הוראת שעה אשר תוקנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון) תשס"ה-2005 (להלן: הוראת השעה המתוקנת).

כנגד החלטת הממשלה והוראת השעה המתוקנת הוגשו לבית-משפט זה מספר עתירות, אשר תוקפות את חוקתיותן (להלן: העתירות העקרוניות). העתירות העקרוניות נדחו על-ידי בית-משפט זה בהרכב מורחב זה מכבר, אשר קבע, בדעת רוב, כי החלטת הממשלה והוראת השעה המתוקנת חוקתיות הן (בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם)).

משקבע בית-משפט זה את קביעתו העקרונית הנ"ל, דין העתירה שבפנינו להידחות על הסף, מחמת חוסר עילה.

בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה לאחר המועד הקובע הנקוב בהחלטת הממשלה ועל-כן נדחתה בקשתם כדין על-ידי המשיב.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ו (11.7.2006).