המטה למען ארץ ישראל נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרה ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

התשתית העובדתית עליה נשענת העתירה אינה מבוססת כלל ועיקר על נתונים קונקרטיים ואינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה. לא עולה מתוך העתירה שההנחיות על פיהן פועלת משטרת ישראל שונו. אין גם לדעת מתוך העתירה על פי אילו הנחיות עדכניות, אם ישנן, לגבי חג סוכות זה, משטרת ישראל פועלת בהר הבית והאם במקרה הקונקרטי המדובר בעתירה על אודות התנהגותו של משיב 9, קיימת הפרה של אותן הנחיות. התשתית המשפטית הכללית המפורטת בעתירה, המתייחסת לזכות הפולחן וחופש הדת של יהודים בהר הבית, מפורסמת וידועה לכל. ואולם מימוש זכות זו תלוי נסיבות כגון עיתוי המימוש, ההקפדה על הכללים, שמירת הסדר הציבורי ועוד כהנה וכהנה נתונים, שיקולים ואינטרסים שיש למצוא את האיזון הנאות ביניהם. העתירה אינה מחדשת אפוא דבר אלא מבקשת מבית המשפט הלכה למעשה כי הוא זה שיקבע את הכללים באשר למימוש זכות הפולחן וחופש הדת של יהודים בהר הבית, מבלי שנתקפת החלטה קונקרטית כלשהי של המשיבים. מדיניות המשיבים עמדה בביקורת שיפוטית של בית משפט זה פעמים רבות, והעותרת אינה מצביעה על שום שינוי קונקרטי המצדיק בחינה מחדש של הסוגיה.

בנוסף לכל האמור, כפי שהצבענו זה מכבר, לא פעם ולא פעמיים וגם לאחרונה (בג"ץ 4091/21 ח"כ איתמר בן גביר נ' מפכ"ל המשטרה (10.6.2021)), לא ניתן שבית משפט זה ייתן סעד מהיום למחר, אף אם היה ראוי לעשות כן. זאת, גם בהתייחס לכך שהמשיבים לא ענו לפניותיה של העותרת מיום 19.9.2021 ומיום 22.9.2021. אין זה פלא בעינינו שלא ניתנה תשובה, שכן הפניות אל המשיבים בנושא כה חשוב ועקרוני בעיני העותרת נעשו יום לפני ערבו של חג וכעת מבוקש סעד בעיצומו של החג. על כן העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ז בתשרי התשפ"ב (23.9.2021).