דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

זיאדנה רסמיה אבראהים ואח' נ' משרד הפנים

פסק הדין בבג"ץ 6513/04 ניתן ביום 9 בדצמבר 2004.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

התוצאה היא שהעתירה נדחית.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 9 בדצמבר 2004.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 6513/04
נפתח
2004
ניתן
9 בדצמבר 2004
משך
שני עמודים

ההרכב

  • דורית ביניש
  • מרים נאור
  • יהונתן עדיאל

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 6513/04 זיאדנה רסמיה אבראהים ואח' נ' משרד הפנים (9.12.2004)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6513/04 - א'

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופטת מ' נאור · כבוד השופט י' עדיאל

העותרים: 1. זיאדנה רסמיה אבראהים · 2. טחאינה מחמוד מוחמד

נגד

המשיב: משרד הפנים · בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד קבלאן אברהים

בשם המשיב: עו"ד רננה קידר

פסק-דין

השופט י' עדיאל:

1.העותרים מבקשים להורות למשיב לאשר בקשתם לאיחוד משפחות ולהעניק תושבות לעותר 2.

2.העותרת 1 (להלן – העותרת), אזרחית ישראלית, נשאה בשנת 1988 לעותר 2 (להלן – העותר), שהוא תושב האזור, ונולדו להם 7 ילדים. ביום 6.5.96 הגישו העותרים למשרד הפנים בקשה לישיבת קבע בישראל עבור העותר. ביום 5.5.97 נשלחה תגובת משרד הפנים, לפיה נדחתה הבקשה. לטענת המשיב, הבקשה סורבה מטעמים ביטחוניים. העותרים טוענים כי מעולם לא קיבלו הודעה על דחיית הבקשה, וכי פנו למשרד הפנים מספר פעמים לצורך קבלת תשובה בעניין בקשתם. לטענתם, רק בתאריך 3.6.04 שלח המשיב תגובתו לפיה בקשתם סורבה לאור חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן – החוק).

על-פי המשיב, ההודעה מיום 3.6.04 איננה מתייחסת לבקשה לישיבת קבע אשר הוגשה בשנת 1996, אשר נדחתה, כאמור, מסיבות ביטחוניות, אלא לבקשה חדשה אותה הגישו העותרים ביום 3.6.04. לטענתו, בקשתם החדשה של העותרים לאיחוד משפחות הוגשה לאחר החלטת הממשלה מיום 12.5.02 ולאור הוראות החוק, לא ניתן כיום לטפל בה.

3.ככל שהעתירה נוגעת לבקשה לישיבת קבע אשר הוגשה בשנת 1996, מקובלת עלי עמדת המשיב, לפיה יש לדחותה בשל שיהוי. על העותרים היה לעתור כנגד הסירוב בסמוך לקבלת ההודעה, ומשחלפו למעלה משבע שנים ממועד הודעת הסירוב, העותרים אינם יכולים עוד כיום לתקוף את אותו סירוב (השוו: בג"צ 4601/04 בדיר נ' שר הפנים (לא פורסם)). אף אם נקבל את טענת העותרים, לפיה הם לא קבלו את הודעת הסירוב הראשונה, גם אז רובץ לפתחם שיהוי בן שבע שנים הנעוץ במחדלם מלפעול בעניין זה עד כה.

4.אשר להחלטת הסירוב מיום 3.6.04, זו אינה נוגעת לבקשה אשר הוגשה בשנת 1996, אלא לבקשה מאוחרת אשר הגישו העותרים. עובדה היא שהודעת סירוב זו מתייחסת לתיק שמספרו 31/04, בעוד שמספרו של תיק הבקשה הישנה היה 75/96. משמדובר בבקשה שהוגשה לאחר המועד הקובע (12.5.02), לא ניתן כיום, לאור הוראות החוק, להעניק לעותר 2, שהוא תושב האזור, רישיון לישיבה בישראל.

5.אשר לטענותיהם של העותרים בעניין חוקתיות החוק, טענות אלו נדונות כיום בפני בית משפט זה במסגרת עתירות עקרוניות (בג"צ 4022/02, בג"צ 4608/02, בג"צ 7052/03 ובג"צ 7102/03). זכותם של העותרים שמורה להם לשוב ולפנות לבית המשפט, ככל שתהא בידיהם עילה לכך, לאחר הינתן פסק-דין בעתירות אלו.

התוצאה היא שהעתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו בכסלו תשס"ה (9.12.2004).

שופטתשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים