אחמד זיאדנה ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום במשרד האוצר ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

עתירה זו, שהוגשה ביום 23.8.2016, מכוונת נגד צווי הריסה מנהליים שהוצאו עוד ביום 11.12.2013 למבני מגורים שבנו העותרים, המתגוררים במתחם הבדואי "אל זיאדנה" שבנגב. בעתירה נטען כי היישוב מצוי בהליכי הסדרה וקיים עבור המבנים אופק תכנוני, וכן נטען לאכיפה בררנית, היות שעוכב מימושם של צווים שהוצאו כלפי שכניהם של העותרים, והודגש מצבם המורכב של הבדואים בנגב מבחינה תכנונית ומשפטית. בתוך כך התבקש צו ביניים, וביום 24.8.2016 ניתן צו ארעי האוסר על מימוש הצווים נושא העתירה, עד למתן החלטה אחרת.

בתגובת המשיבים לעתירה הוברר כי צווי ההריסה נושא העתירה נדונו ואושרו בבית משפט השלום בבאר שבע (תו"ח 45879-12-13 מיום 3.7.2014), שבו קוים דיון מפורט במכלול טענותיהם של העותרים; וערעור שהגישו על פסק הדין נדחה, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (עפ"א 21879-08-14 מיום 1.8.2016). ואולם, במקום לפנות לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור כדין, בחרו העותרים להגיש את העתירה דנן, ונטען שלא מועלות בה אלא טענות ערעוריות ואין מקום לדון בהן בבית המשפט הגבוה לצדק – ומשכך דין העתירה להידחות על הסף, כפי שאף נקבע במקרים דומים (למשל, בג"ץ 2403/15 אלזיאדנה נ' מדינת ישראל – הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום (8.6.2015)).

לפיכך נתבקשו העותרים להודיע אם הם עומדים על עתירתם, וביום 19.2.2017 הודיעו העותרים כי הם נכונים למחיקת העתירה, תוך שהתבקש כי מימוש הצווים יעוכב למשך 5 חודשים, לצורכי התארגנות. בתגובה להודעת העותרים הודיעו המשיבים, ביום 27.2.2017, כי הם מסכימים, לפנים משורת הדין, למתן שהות להתארגנות של 60 ימים.

בהינתן כל האמור, העתירה נמחקת כמוסכם, ללא צו להוצאות. בהתחשב בין היתר בנסיבותיהם האישיות של העותרים, כמפורט הן בעתירה והן בהודעתם מיום 19.2.2017, ולפנים משורת הדין, הצו הארעי מיום 24.8.2016 יעמוד בתוקפו עד ליום 31.5.2017.

ניתן היום, ב' באדר התשע"ז (28.2.2017).