עידן זמיר-הלוי נ' נשיא המדינה - ראובן ריבלין ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.בעתירה זו מלין העותר על ביטול סעיף 28 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, במסגרת תיקון מס' 31 לחוק לשכת עורכי הדין. סעיף זה בוטל בשנת 2005, כתיקון עקיף, במסגרת תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.

2.סעיף 28 לחוק לשכת עורכי הדין קבע, כי כאשר לשכת עורכי הדין מסרבת לרשום מועמד כמתמחה, רשאי אותו מועמד לערער על כך לבית המשפט העליון. הסעיף בוטל לנוכח ההסדר החלופי שנקבע בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ולפיו ניתן להגיש על החלטה כזו עתירה מינהלית (ראו פרט 21(5) לתוספת הראשונה לחוק). לטענת העותר – אשר לשכת עורכי הדין סרבה לרשמו כמתמחה (ובעניין זה הוא אכן הגיש עתירה מינהלית, וזו תלויה ועומדת) – הסדר זה שלל את זכות הערעור שלו, זכות יסוד, בניגוד לדין.

3.יש לדחות טענה זו. שינוי דפוס הביקורת השיפוטית על החלטתה המינהלית של לשכת עורכי הדין, כך שתתברר במסגרת עתירה מינהלית, ולא כערעור בזכות, אין בה פגם חוקתי. אם לא די בכך, טענה זו לוקה בשיהוי כבד בשים לב לשנים הארוכות שחלפו מאז נחקק התיקון לחוק.

4.בפי העותר טענות נוספות, לפיהן התיקון הביא להרעה במצבו, בכל הנוגע לתשלום האגרה. לפי תקנה 20(24) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, "ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין" פטור מתשלום אגרה. לפיכך, לפי ההסדר הישן היה ערעורו פטור מאגרה, בעוד שכעת – במסגרת עתירה מינהלית – אין הדבר כן. למעשה, כך נטען, תקנה זו הפכה ל'אות מתה', שכן אין כיום החלטה של לשכת עורכי הדין שניתן לערער עליה באופן ישיר לבית המשפט העליון. ברם, גם אם הצדק עם העותר, אין זה ברור מהו הסעד המבוקש על-ידו בשל כך, ומהו הביסוס המשפטי לו. העותר טוען כי מצב זה מחייב את המסקנה לפיה התיקון לחוק נעשה שלא כדין, מפני שקיימת חזקה כי המחוקק אינו מתעלם במסגרת הליך החקיקה מן התקנות הקשורות לסעיף החוק הרלבנטי, ואם הותיר את התקנה על כנה – הרי שהתיקון לחוק הוא "בעייתי עד בלתי חוקי". אין בידינו לקבל את התזה החוקתית הזו; תקנה כזו או אחרת, ישימה או בלתי-ישימה, אות חיה או מתה, אינה מקור נורמטיבי לביקורת חוקתית על חקיקת הכנסת. לגופה של אגרה אציין כי לעותר אין זכות קנויה להיפטר מתשלום אגרה, וגם בשינוי החקיקה בקשר לכך לא נפל פגם כלשהו המצדיק התערבותנו.

5.לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' בשבט התשע"ח (23.1.2018).