נהידה פריחאת ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים למתן צו על תנאי לפיו יהא על המשיבים לנמק מדוע לא תינתן לעותר 2 (להלן העותר) אזרחות בישראל, מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, ומדוע לא יינתן לעותר מעמד זמני בישראל עד לקבלת החלטה בעניין האזרחות.

ב. מן העתירה עולה כי העותר, תושב האזור, נשוי לעותרת 1, אזרחית ישראל, ושוהה בישראל מזה כארבע שנים, על בסיס אישורים ממשרד הפנים, במקביל להגשת בקשה לאיחוד משפחות ואזרחות ישראלית. מן הנספחים לעתירה עולה עוד, כי עניינם של העותרים נדון בעבר בפני בית משפט זה (בג"ץ 2436/07), אך העתירה דאז נמחקה לבקשת הצדדים. תגובת המשיב היא כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי, קרי, עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

ג. אכן אין מקום להיעתר לעתירה, וזאת בשל קיומו של סעד חלופי. סוגיית רכישת מעמד בישראל מכוח נישואין לאזרח ישראלי מוסדרת בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן חוק האזרחות). בקשה לאיחוד משפחות (למשל, מכוח נישואין) עם בני משפחה או בני זוג תושבי האזור, כעותר בענייננו, מוסדרת כיום בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן הוראת השעה). על פי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בית המשפט לעניינים מינהליים ידון בעתירות המופנות נגד החלטת רשות או גוף המנויים בתוספת הראשונה של החוק (למעט במקרים מסויימים, אשר אינם נוגעים לענייננו). נוכח האמור בצו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007, אשר נכנס לתוקף ביום 2.3.08, הוקנתה הסמכות לדון בהחלטות המתקבלות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות או לפי הוראת השעה, לבית המשפט לעניינים מינהליים. דרך המלך בעניין שלפנינו היתה להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אשר גם בגדרה ניתן היה לבקש סעד ביניים. קיים איפוא סעד חלופי (ראו בג"צ 1088/09 אגבריה אברהים ח'אלד חלו נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"צ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם); בג"צ 7473/08 פונברשטיין נ' שר הפנים (לא פורסם)); כנודע, סמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים איננה גורעת מסמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה, אך הדבר נעשה רק במקרים חריגים, ואין נסיבות המקרה שבפנינו מצדיקות התערבות בית משפט זה (ראו בג"צ 10387/08 וינטר רביבו נ' מנהל מקרקעי ישראל, תק-על 2008(4), 3136).

ד. נוסיף עם זאת, כי ככל שעניינו של העותר מצוי בפני הרשויות לאחר שהמציא מסמכים שנתבקשו, חזקה על הרשויות כי יתנו החלטתן בהקדם, מה שעשוי (בלא שנביע דעה, כמובן) לייתר עתירה נוספת. איננו מביעים כמובן דעה לגוף ההחלטה.

ה. מכל מקום, איננו נעתרים לעתירה. בפני העותרים פתוחה הדרך, כאמור, לפנות בעתירה מתאימה לבית המשפט לעניינים מינהליים.