דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום ואח'

פסק הדין בבג"ץ 7235/09 ניתן ביום 16 בספטמבר 2009.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

מטעם זה החלטנו לדחות את העתירה, ואנו עושים כן בלא צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 16 בספטמבר 2009.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 7235/09
נפתח
2009
ניתן
16 בספטמבר 2009
משך
שני עמודים

ההרכב

  • א' א' לוי
  • א' חיות
  • י' דנציגר

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 7235/09 המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום ואח' (16.9.2009)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7235/09

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת א' חיות · כבוד השופט י' דנציגר

העותר: המוקד להגנת הפרט

נגד

המשיבים: 1. אלוף פיקוד הדרום · 2. שר הביטחון · 3. מדינת ישראל · עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: כ"ה באלול התשס"ט (14.09.09)

בשם העותר: עו"ד נירית היים ; עו"ד עידו בלום

בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.ענינה של עתירה זו באיסור על כניסתם של ישראלים לרצועת עזה, לצורך ביקור קרובי-משפחתם בחג המוסלמי עיד אלפטר, שיחול בעוד ימים אחדים. העותרים מלינים על שהמשיבים אינם מכבדים את הבטחתם משכבר לאפשר ביקורים מעין אלה, ומטעימים כי הדבר מוביל לקריעת אנשים, לרבות קרובים מדרגה ראשונה, ממשפחותיהם.

2.האיסור על ביקורי ישראלים בעזה אינו חדש עמנו. הוא שואב את כוחו מן הצו שהוציא תחת ידו משיב 1, אלוף פיקוד הדרום, על-פי סמכותו שבסעיף 24 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. יסודו ביחסי העוינות השוררים בין מדינת ישראל לבין היישות הפלסטינית ברצועת עזה, ובסיכון הנשקף מפני התרתו של מעבר ישראלים אל הרצועה וממנה, דרך תשתית מעברים שהיא כשלעצמה יעד מועדף לפעולות טרור.

3.בעתירות שהונחו לפתחו בעבר, קבע בית-משפט זה כי לא קמה עילה להתערב בצו האלוף, כל עוד עומדת המציאות הביטחונית בעינה (בג"ץ 6339/07 גזאוי נ' אלוף פיקוד דרום (לא פורסם, 29.7.07); בג"ץ 8250/07 המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום (לא פורסם, 10.10.07)). ממסקנה זו אין מקום לשנות אף במקרה דנן. אין לכחד כי איסור על ביקורי קרובים, המקיף ביסודו של דבר בעיקר את אזרחי ישראל הערבים, גורע מזכויות מוגנות ופגיעתו קשה. עם זאת, בהתחשב בסכנות הממשיות אשר טמונות בהתרת הביקורים, וכן נוכח העובדה שהמשיבים בוחנים את מדיניותם מעת לעת, איננו סבורים כי פגיעה זו עולה במידתה על הנדרש. בצורך להתאים את המדיניות למציאות הקיימת מצוי גם מענה לטענת העותרים, כי ניתנה להם הבטחה שלטונית (שלהשקפתנו, כלל לא ניתנה) – הכובלת, לשיטתם, את המשיבים, לאפשר את הביקורים.

4.מטעם זה החלטנו לדחות את העתירה, ואנו עושים כן בלא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באלול התשס"ט (16.09.09).

שופטשופטתשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים