נורה אלשאער ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים כי נורה למשיבים להנפיק לעותר 2 תעודת זהות ישראלית קבועה; ולחלופין – כי תחודש התעודה מסוג א'/5 שהונפקה לו לפני מס' שנים. בד בבד, מבקשים העותרים כי עד להכרעה סופית בעתירה יוצא צו ביניים האוסר על הרחקתו של העותר 2 מישראל. לטענת העותרים, חרף נישואיה של העותרת 1, שלה תעודת זהות ישראלית קבועה, לעותר 2, שהוכרו על-ידי מוסדות העירייה במקום מושבם, לא חודשה תעודת הזהות הישראלית מסוג א'/5 שהונפקה לו לשנה, זאת – על אף פניות חוזרות ונשנות מצד העותרים. עוד מציינים העותרים כי חרף קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים, הם ראו להגיש את העתירה לבית משפט זה נוכח קיומו של אינטרס ציבורי בכך שבית משפט זה ייתן דעתו ליחסם של המשיבים כלפיו, כפי שהשתקף בפרשה.

דין העתירה להידחות על הסף. הסעדים המבוקשים בעתירה מבוססים על הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 והוראות סעיף 4 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. מסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק זה, עולה כי הערכאה המוסמכת לדון בעתירה בעניין זה הינה בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מסורה אמנם סמכות מקבילה לדון בעתירה, ואולם הלכה כי במקום שבו עומד לעותר סעד חלופי ראוי ויעיל לפני ערכאה שיפוטית אחרת, לא יידרש בג"צ לעתירה (ראו למשל בג"צ 9026/09 חאתם נ' משרד הפנים (לא פורסם, 4.2.10); בג"צ 5245/10 אבו רג'ב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.7.10); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי-עילות הסף 230-223 (2008)). לפיכך, בית המשפט לעניינים מינהליים הוא הערכאה ההולמת לבירור העתירה.

העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובה – אין אנו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, ז' בתשרי התשע"א (15.9.10).