המטה למען א''י ואח' נ' הכנסת ואח'

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

1.העותרים טוענים כי בחוקקה את חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – חוק יישום ההתנתקות) חרגה הכנסת מסמכותה. זאת, משום שחוק יישום ההתנתקות חל בשטחים שבהם לא חל משפטה של המדינה, ולכך אין הכנסת מוסמכת. לטענת העותרים, חוק יישום ההתנתקות פוגע ב"עקרון הריבונות הטריטוריאלית", בהחילו את חוק המדינה לא רק על זכויות"אישיות", אלא גם על "חפציות". טענה זו אין בה כל ממש. מבחינת משפטה הפנימי של מדינת ישראל, ובכפיפות להוראות חוקי היסוד, אין כל הגבלה על סמכות החקיקה האקסטרה-טריטוריאלית של הכנסת. אכן, הכנסת היא "בית הנבחרים של המדינה" (סעיף 1 לחוק-יסוד: הכנסת). היא "בית-המחוקקים" של מדינת ישראל (סעיף 1 לחוק המעבר, התש"ט-1949). בכפיפות לאמור בחוקי היסוד אין הגבלה על סמכות החקיקה האקסטרה-טריטוריאלית שלה. לעניין סמכותה זו של הכנסת, אין שוני בין חקיקה "אישית" לבין חקיקה "חפצית". אמת, קיימות מספר חזקות פרשניות, אשר מניחות לעתים כי תכליתה של החקיקה לא היתה לתחולה אקסטרה-טריטוריאלית. אך במקום שהכנסת אמרה את דברה במפורש, נסתרת החזקה.

2.טוענים העותרים, לחלופין, כי בהחלטות הממשלה שקדמו לחוק יישום ההתנתקות ובחוק זה עצמו, יש בעת ובעונה אחת הן החלת המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על חבל עזה וצפון, והן ביטול החלה זו מיום הפינוי. לטענת העותרים, גם אם ההחלה תופסת, הרי הביטול אינו תופס, שכן אין בו כדי לקיים את התנאים הנדרשים לכך בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999. טענה זו מופרכת היא. כפי שציינו בבג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל (טרם פורסם), המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא הוחלו בחבל עזה ובצפון השומרון. אין בחוק יישום ההתנתקות עצמו משום החלתם, וממילא אין בו משום ביטול ההחלה.

3.נחה דעתנו, כי העתירה אינה מראה על פניה כל עילה, ואנו דוחים אותה בלא להזמין את העותרים.

ה

המישנה לנשיא מ' חשין:

אני מסכים.

המישנה לנשיא

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

ש ופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.

ניתן היום, י"ג בתמוז התשס"ה (20.7.2005).