אורי בכור נ' נשיא המדינה ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

עתירה זו מופנית נגד נשיא המדינה, ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, והיא מכוונת עצמה נגד "מתווה הנשיא" להרכבת ממשלת אחדות בין מפלגת "הליכוד" לבין מפלגת "כחול לבן". לטענת העותר, נשיא המדינה הטיל על חבר הכנסת נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה "עם הצעה קונקרטית להקמת ממשלת אחדות ל'מתווה הנשיא'". לדידו, המתווה אינו חוקתי, כרוך בתיקון לא חוקתי של חוק-יסוד: הממשלה, ובשינויים משטריים פסולים נוספים. בצד העתירה התבקש צו ביניים האוסר על הקמת ממשלה לפי מתווה זה. העותר מציין כי ביום 13.10.2019 פנה בעניין לנשיא המדינה וליועץ המשפטי לממשלה (העתקי הפניות לא צורפו), אך לא קיבל מענה לפניותיו עד ליום הגשת העתירה ביום 20.10.2019. מכאן העתירה.

דין העתירה להידחות על הסף. פעולותיו של נשיא המדינה נהנות מחסינות לפי סעיף 13(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, הקובע כי "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". כפי שנפסק, החסינות מוקנית לנשיא גופו, אך לא למעשיו, הניתנים, במקרים המתאימים, לתקיפה בדרך עקיפה (בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389, 412 (1999)). מטעם זה גם נפסק כי אין לצרף את הנשיא כמשיב לעתירה הקשורה בפעולותיו במסגרת תפקידו (בג"ץ 9631/07 כץ נ' נשיא המדינה, פסקה 13 (14.4.2008)). על פני הדברים, די באמור כדי להביא לדחיית העתירה על הסף בכל הנוגע לנשיא המדינה. מכל מקום, כפי שמציין העותר עצמו, "מתווה הנשיא" אינו אלא הצעה שהציג נשיא המדינה בדבר מתכונת אפשרית להקמת ממשלה. אין מדובר בהחלטה מינהלית שקיבל נשיא המדינה לפי אילו מסמכויותיו החוקתיות; ואף אין בהצעה כשלעצמה כדי לגרור כל שינוי מעשי – חוקי או משטרי. גם מטעם זה העתירה אינה מצביעה על כל עילה לביקורת שיפוטית על ידי בית משפט זה, לרבות ביחס למשיבים 2-3.

העתירה נדחית וכך גם בקשת צו הביניים שבצדה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' בחשון התש"ף (30.10.2019).