דב סובול נ' שאול שפסר ואח'

פסק-דין

השופט ג' קרא:

עתירה לחיוב המשיב 2 (להלן: משרד המשפטים) לקיים דיון בתביעתו של העותר נגד המשיב 1 (להלן: המשיב).

1.על-פי הנטען בעתירה, העותר טופל על-ידי המשיב, רופא שיניים, בשנת 2011. לטענת העותר, בסיום הטיפול לא קיבל חשבונית או טופס שיאפשר הגשת תביעה להחזר כספי עבור הטיפול מחברת ביטוח. פניית העותר למשיב בבקשה לקבל את הטפסים הנדרשים לא נענתה. משכך, הגיש העותר תביעה נגד המשיב על מנת להשיב את הכסף ששולם עבור הטיפול או לקבל את הטפסים המתאימים (להלן: הסעד המבוקש). העותר מונה מספר הליכים משפטיים שמנהל כעת בעניין זה, ומבקש כי בית משפט זה יחייב את משרד המשפטים "לקיים את התביעה המתוקנת" נגד המשיב.

2.דין העתירה להידחות אף ללא קבלת תגובת המשיבים.

העתירה שלפנינו לוקה בחוסר בהירות ובחוסר סדר בה נטענות טענות שאין להן כל בסיס עובדתי. מעיון במערכת נט המשפט עולה כי העותר מנהל מספר רב של הליכים אזרחיים נגד המשיב באותו עניין, חלקם כבר הסתיימו וחלקם עוד מתנהלים. העתירה דכאן אינה המסגרת הדיונית המתאימה לבירור טענותיו של העותר (בג"ץ 1938/17 כהן נ' נג'ר (8.3.2017); בג"ץ 8811/11 חדד נ' ראש הממשלה (23.8.2012)). בהקשר זה, ראוי להזכיר את ההלכה לפיה בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט המוסמכים ולא יתערב בהחלטותיהם אלא במקרים חריגים (בג"ץ 8950/17 אבו אלרוב נ' משטרת ישראל תחנה אזורית חיפה, בפסקה 6 (2.9.2018); בג"ץ 1122/18 סיינט אונורה אירועים בע"מ נ' מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בפסקה 3 (10.5.2018)), והמקרה שלפנינו אינו נמנה עליהם.

3.סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט בחשון התשע"ט (7.11.2018).