אינטרנשיונל בר 109 בע"מ ואח' נ' עיריית תל אביב ואח'

פסק-דין

השופט א' מצא:

העותרים מואשמים בבית המשפט לעניינים מקומיים בהפעלת דיסקוטק ללא רשיון. נגד עסקם תלוי ועומד צו סגירה, על-פי סעיפים 16(3) ו24- לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אשר ניתן במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד שוכריו הקודמים של הנכס, ושהעותרים לא היו צד לו. הצו ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קיבל בכך ערעור שהוגש על-ידי המדינה, וכנגד פסק-דינו זה ביקשו השוכרים הקודמים רשות לערער (רע"פ 5929/01). בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים למנוע מהמשיבים מלפעול על-פי צו הסגירה, וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שהגישו השוכרים הקודמים, או עד לסיום בירור משפטם של העותרים, לפי המאוחר. לאחר הגשת העתירה החליט עמיתי הנכבד, המשנה לנשיא, לדחות את בקשת רשות הערעור.

דין העתירה להידחות. סעיף 16(3) לחוק רישוי עסקים מסמיך את בית המשפט, אגב הרשעת אדם בניהול עסק ללא רשיון, "לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רשיון או היתר זמני כדין...". כך פעל בית המשפט המחוזי בעניינם של השוכרים הקודמים, ואין לנו כל יסוד לפקפק בצדקת פסק-דינו. בית המשפט הוסיף והורה, למשטרה ולמפקחי עיריית תל-אביב-יפו, בהתאם לסעיף 24 לחוק, לאכוף את הצו באמצעים שונים, אך זאת רק לאחר תום שלושים ימים ממתן אזהרה למפעיל הנוכחי של העסק. פרק זמן זה נועד, בין היתר, לאפשר לעותרים לפנות לרשויות המוסמכות ולשכנען כי בידם רשיון או היתר זמני להפעלת העסק, המונעים את הפעלת הצו נגדם. כעולה מעתירתם, הם לא פעלו כן. יתירה מזאת, העותרים אף אינם טוענים כי יש בידם רשיון או היתר כאמור, ומעתירתם עולה כי אין בידם רשיון או היתר. מכאן, שאין כל עילה למנוע מהמשיבים מלקיים את צו הסגירה, אשר ניתן כדין על-ידי רשות שיפוטית מוסמכת.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, כה' באלול תשס"א (13.9.01).