לורי שם טוב נ' בית משפט עליון ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו מכוונת, על-פי האמור בה, לביטולן של הלכות שנקבעו בעבר בבית משפט זה בכל הנוגע לרף הראייתי הנדרש בתיקי מעצרים – בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996) ובבש"פ ע"פ 149/12 אלמליח נ' מדינת ישראל (24.9.2012). בעיקרו של דבר, נטען בה כי הלכות אלה פוגעות יתר על המידה בזכויות נאשמים ובתוך כך בזכויותיה של העותרת ומובילות למעצרי שווא.

2.לא מצאתי טעם בטענותיה של העותרת, אך מכל מקום דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש אליהן לגופן, מאחר שהועלו בהליך שאינו מתאים לכך. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו בו בהליכים אחרים (ראו: בג"ץ 2543/19 אדלר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (10.4.2019); בג"ץ 6794/06 נימני נ' מדינת ישראל, פסקה ד' (31.08.2006)).

3.סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בתשרי התש"ף (27.10.2019).