אברהם משלטי נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

העותר ואביו נשפטו בארצות הברית, נמלטו במהלך ההליך לישראל, ונגזר עליהם עונש מאסר בן 25 שנים. העותר ריצה את עונשו בישראל בין השנים 2007-1994. בעתירתו מבקש העותר – המייצג את עצמו ומרצה כיום עונש מאסר בגין עבירות אחרות – כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק יורה על הקמת ועדת חקירה ויורה למדינה לשלם לו פיצוי כספי בגין הכאב, הסבל והעוול שנגרמו לו ולבני משפחתו נוכח מאסרו הבלתי חוקי, באשר לטענתו לא היה מקום להורות על ריצוי עונשו בישראל.

עסקינן בעותר שניהל הליכים רבים בבית משפט זה בשאלת חוקיות מאסרו, ועתירה זו הינה רק אחת מיני רבות שיזם העותר. אלא, שבית משפט זה דן בטענותיו של העותר ודחה אותן לגופן עוד בפסק דינו משנת 1995 (ע"פ 4863/94 מסילתי נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(2) 343 (1995)), וטענותיו של העותר שבו ונדחו על ידי בית משפט זה עוד פעמים רבות לאחר מכן (ראו, בג"ץ 1050/05 ובג"ץ 3186/07 וההליכים המפורטים שם). משכך אין מקום כי בית המשפט ישוב ויידרש לטענותיו של העותר.

לכך יש להוסיף, כי בטרם הובאה עתירה זו לעיוני הגיש העותר שתי עתירות נוספות (בג"ץ 7599/14 ובג"ץ 8392/14), בעלות ניסוח דומה, בהן התבקש בית המשפט ליתן סעדים זהים לעתירה דנן. עתירות אלו נמחקו בהחלטת כב' הרשם ג' שני מיום 15.12.2014.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ג בטבת התשע"ה (4.1.2015).