סטניסלב שוטיכין נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בקשת העותר, שהינו אסיר המרצה עונש של מאסר עולם בגין עבירות של רצח, שוד ואיומים, כי בית-משפט זה יורה על הקדמת שחרורו וכן יורה למדינה לשלם לו פיצוי כספי בגין אחריותה לכך שנדבק במחלת האיידס בעת שהותו במאסר.

לטענת העותר, מחלת האיידס בה חלה במהלך מאסרו מקצרת באופן משמעותי את תוחלת חייו וכן פוגעת באיכות חייו. לכן, מציע המבקש, כי המדינה תקצר את תקופת מאסרו כחלופה לכך שינהל נגדה הליך פלילי בשל הדבקתו במחלה.

לטענת באת-כוח המשיבה, דין העתירה להידחות על הסף היות וטענותיו של המבקש מעלות שאלות של אחריות פלילית או אזרחית של המדינה ואינן מעלות עילה מינהלית המצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה.

דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה.

אנחנו מודעים למצבו הבריאותי הקשה של העותר, אך אין בטענותיו כדי להקים עילה להתערבותו של בית-משפט זה. את הבקשה לשחרור מוקדם עליו להפנות לוועדה לשחרור אסירים ולפעול לשם כך באמצעים העומדים לרשותו במסגרת שירות בתי הסוהר. בנוגע לדרישתו לקבל פיצויי כספי מהמדינה, הדרך פתוחה בפניו להגיש תביעה אזרחית כנגד המדינה, בבית-משפט אזרחי, אשר יבחן האם יש מקום לחייב את המדינה לשלם פיצויים לעותר.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ' בכסלו, תשס"ז (11.12.06).