נמר אלסראיעה ואח' נ' מנהלת הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין מחוז דרום ואח'

פסק-דין

השופט צ' זילברטל:

כעולה מן העתירה, העותרת 2, תושבת האזור וילידת 1995, נשואה לעותר 1 שהוא אזרח ישראלי. בקשת העותרים לאיחוד משפחות נדחתה נוכח הוראת סעיף 3(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה). ביום 7.8.2014 הגישה העותרת לוועדה המקצועית בקשה לקבלת אישור שהייה בישראל (ראו סעיף 3א1 לחוק הוראת השעה).

ביום 29.10.2014, כלומר בחלוף כשלושה חודשים מיום הגשת הבקשה לוועדה המקצועית, הוגשה העתירה דנא, בגדרה בקשה העותרת כי יינתן לה מעמד ארעי בישראל וזאת עד שתתקבל החלטת הוועדה המקצועית בעניינה.

מתגובת המשיבים מיום 1.4.2015 עולה, כי עניינה של העותרת נדון בפני הוועדה המקצועית אשר המליצה על דחיית בקשתה מן הטעם שמדובר ב"בקשה רגילה לאיחוד משפחות שהיא כשלעצמה אינה מהווה טעם הומניטארי מיוחד למתן רישיון לישיבת ארעי/היתר שהייה". המלצת הוועדה המקצועית אומצה על-ידי שר הפנים, והודעה על כך הועברה לעותרים.

דין העתירה להימחק מאחר, שכפי שטוענים המשיבים בתגובתם, העתירה במתכונתה הנוכחית איננה רלבנטית עוד. כמתואר לעיל, עיקרה של העתירה הוא בבקשת העותרת כי יינתן לה מעמד ארעי בישראל עד אשר תוכרע בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים. ביני לביני, ניתנה המלצת הוועדה המקצועית לדחות את הבקשה והמלצה זו אומצה על-ידי שר הפנים. השינוי המשמעותי שחל בתשתית העובדתית עליה נסמכה העתירה אינו מאפשר לדון בה במתכונתה הנוכחית וגם לא להיעתר לסעד המבוקש במסגרתה. נוכח האמור, דין העתירה להימחק. כפי שמציינים גם המשיבים, ככל שהעותרים סבורים כי בידיהם עילה מתאימה, שמורה להם הזכות לתקוף את החלטת שר הפנים בעניינה של העותרת בדרך הדיונית המתאימה.

סוף דבר, דין העתירה להימחק. כדי ליתן לעותרים שהות מספקת להתארגנות, הסעד הארעי שניתן בהחלטה מיום 29.10.2014 יעמוד בתקפו עד ליום 17.5.2015. בנסיבות, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ל' בניסן התשע"ה (19.4.2015).