טספו טסאי ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' מצא:

שתי העותרות נרשמו כיהודיות עם עלייתן לישראל וקיבלו אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. לאחר שנים, בעקבות ספקות שהתעוררו אצל המשיבים בדבר יהדותן, הוחלט להכלילן ב"רשימת מוגבלי הטיפול" של משרד הפנים, באופן שכל בקשה שתוגש מצידן תיזקק לאישור מיוחד. עתירותיהן - שבגדר שתיהן הוצאו צווים על-תנאי - מכוונות כנגד החלטה זו, וכן כנגד חוקיותו של נוהל"מוגבלי הטיפול".

בהודעה מוסכמת מטעם הצדדים, הודיעו המשיבים לבית-המשפט "כי רישומן של העותרות בקובץ מרשם האוכלוסין הממוחשב, בפרטי הדת והלאום, הינו 'יהודי'", וכי "העותרות אינן מנועות מקבלת את כלל שירותי מינהל האוכלוסין. העותרות זכאיות לקבל את כלל שירותי מנהל האוכלוסין לרבות דרכונים, תעודת זהות וכיוצ"ב". בכפוף לכך, ביקשו העותרות למחוק את עתירותיהן. עם זאת, עמדו הן על פסיקת הוצאותיהן. לטענתן, עיכוב הוצאתן מ"רשימת מוגבלי הטיפול" גרם להן עוגמת נפש רבה, והוצאתן מרשימה זו בוצעה רק בעקבות הגשת העתירות. בתגובתם לבקשת העותרות לפסיקת הוצאות מודים המשיבים, כי עובדת היות מעמדן של העותרות בבירור הביא לעיכוב הטיפול בבקשותיהן, וכי עניין זה תוקן לאחר הגשת העתירות. עם זאת ציינו המשיבים, כי אף שיש בידיהם ראיות, בדבר אי-זכאותן של העותרות לקבלת מעמד מכוח חוק השבות, החליטו "שלא לבטל את מעמדן של העותרות... וזאת לפנים משורת הדין, לאור נסיבות המקרה ולנוכח תקופת שהייתן הארוכה בישראל מכוח האזרחות שהוענקה להן עם עלייתן". בנסיבות אלה, טענו המשיבים, כי אין מקום להטיל עליהם הוצאות בשתי העתירות.

משרשמנו לפנינו, כבקשת הצדדים, את תוכן הודעתם המוסכמת, הננו מוחקים את העתירות. לאחר שקילת כלל נסיבות העניין החלטנו לחייב את המשיבים לשלם לכל אחת מן העותרות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,500 ₪. למותר לציין, כי איננו נוקטים עמדה באשר לחוקיותו של נוהל "מוגבלי הטיפול" במשרד הפנים, אשר משחזרו בהן העותרות מעתירתן, לא הגיע לכלל בירור לפנינו.

ניתן היום, ו' בתמוז תשס"ג (6.7.03).