שמעון לגריסי נ' משרד הבריאות ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.משיב 3 זכה במכרז למשרת ממונה על ענייני דת במשרד הבריאות. העותר, שלא זכה, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה לביטול המכרז, ובקשה למתן סעד זמני שישהה את איוש המשרה על ידי משיב 3. הבקשה לסעד זמני נדחתה (פ"ה 46096-12-12, כב' הנשיאה ד' פרוז'ינין ונציגי הציבור צ' רון ו- נ' ביאליסטוק כהן). בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה – נדחתה אף היא (בר"ע 57397-06-14, כב' השופטת ל' גליקסמן). מכאן העתירה שבפנינו, במסגרתה מצביע העותר בעיקר על פגמים שנפלו לדבריו בהיבטים שונים של מכרז, וכן משיג על החלטת בית הדין האזורי לחייבו בהוצאות משיב 3.

2.דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות. כפי שהדגישו בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, הקביעות השונות בעניין המכרז הן לכאורה בלבד, וכוחן יפה למסגרת הדיונית הרלבנטית של בקשה לסעד זמני. מגוון הטענות של העותר ביחס למכרז עוד יתבררו לגופן במסגרת התובענה העיקרית, אשר מוסיפה להתנהל בפני בית הדין האזורי. בראייה זו, לא מצאנו הצדקה להתערב בהחלטות בתי הדין ביחס לסעד הזמני. הוא הדין באשר לחלק של העתירה המופנה כנגד פסיקת ההוצאות. לא למותר להזכיר בהקשר הנוכחי כי בית משפט זה ממעט להתערב בפסקי בהחלטות בתי הדין לעבודה. ההתערבות שמורה למקרים נדירים, כאשר נפלה בהחלטת בתי הדין טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה (ראו למשל בג"ץ 2701/14 ימין נ' המוסד לביטוח לאומי (17.11.2014)). הכלל האמור נכון ביתר שאת בעתירה כגון דא, אשר מתמקדת בהחלטות בתי הדין לעבודה שעניינן מתן (או אי-מתן) סעד זמני. כאמור, לא שוכנענו כי בהחלטות שניתנו בתיק דנא נפלה טעות משפטית, לא כל שכן טעות משפטית מהותית שמחייבת התערבות.

3.לנוכח האמור, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' טבת תשע"ה (23.12.2014).