דניאל מקמלאן נ' יעקב מקמלאן ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.העותר מבקש "לנמק מדוע לא יבוטל פסק דין" לפינויו מבית המריבה, "בשל הבטחתם של כב' השופטים [...] בהסכם בתיק רע"א 3362/15".

העותר לא הבהיר מהו פסק הדין שביטולו מתבקש, אך מן הקישור להכרעה בבג"ץ 3632/20 (פסקה 17 לעתירה) ניתן, לכאורה, להסיק שמדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (תא"ק 33092-06-18) ביום 14.1.2019 – ואשר הליכי הערעור לגביו מוצו זה מכבר (במסגרת רע"א 5950/19). בנסיבות אלה, יפים לעניינו דברים שנאמרו ביחס לעתירות קודמות שהגיש העותר בעניין –

"הלכה פסוקה היא כי 'בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ'" (בג"ץ 3632/20 (9.6.2020), ובג"ץ 5995/20 (3.9.2020)).

בנסיבות אלה, אין צורך להידרש במסגרת דיונית זו לטענות שהעלה העותר על יסוד ההליך ברע"א 3362/15 – אשר, על פני הדברים, התמקד במערכת היחסים שבין הצדדים לבנק לאומי לישראל בע"מ, להבדיל מהסכסוך שבינם לבין עצמם – ודין העתירה להידחות על הסף.

2.כאמור, העתירה נדחית על הסף – ועמה בקשת העותר למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובה – ולא בלי היסוס, שעה שעתירות קודמות של העותר נדחו, כאמור, מסיבה דומה – לא ייעשה הפעם צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה בחשון התשפ"א (12.11.2020).