תמרה קריגר נ' מדינת ישראל - משרד הפנים ואח'

פסק-דין

בעתירה שלפנינו עתרה העותרת שתינתן לה אשרת עולה, כשהיא מבססת את עתירתה על פסק דין שניתן באוקראינה ועל ראיות אחרות. המשיבה קיימה כמה בירורי שימוע, ובסופו של דבר היא הגיעה לכלל מסקנה (שהתבססה על סתירות בין העדים השונים ועל נימוקים אחרים), שיהדותה של העותרת לא הוכחה. הדיון בעתירה נדחה מפעם לפעם לשם בירורים נוספים אך עמדת המשיב לא השתנתה. שמענו היום טענות בעל פה, ולא עלה בידי העותרת לשכנענו שברמת הראיות המינהליות שגה המשיב בהחלטתו. מנגד אין בידינו גם לקבוע באופן פוזיטיבי (ואף המשיב לא קבע כן), שהעותרת אינה יהודיה. לפיכך דין העתירה להידחות.

במהלך הדיון הודיעה פרקליטת העותרת שבדעתה לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לקבל הצהרה על דבר יהדותה וזכאותה לקבל אשרת עולה. אין אנו מחווים דעה לגבי דרך זו, אך לא נחסום בעד העותרת לנסות ללכת בדרך האמורה. אכן, כל עוד לא מוצו הליכים אלה רשאי המשיב גם לשקול החלטתו מחדש.

אנו דוחים את העתירה בכפיפות לכך שאם העותרת תפנה תוך 21 ימים לבית משפט מוסמך בתובענה למתן הצהרה, כאמור, לא תגורש העותרת מהארץ במשך ששה חדשים מהיום.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ל באלול תשנ"ט (12.8.99).