ג'מאל בו כף ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט לענינים מקומיים בירושלים הרשיע את העותרים על פי הודיותיהם בעבירות של בנייה בלא היתר בניגוד לסעיפים 145(א) ו204-(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה1965- (להלן - "החוק"). הטיעונים לעונש יושמעו בישיבת בית המשפט ביום 25.3.99. בעתירתם ביקשו העותרים "להזמין את המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע תכנית 2302א לשכונת צור באהר, ירושלים, עדיין אינה מאושרת" (להלן - "התכנית"). זאת מתוך הנחה שאחרי אישורה של התכנית יזכו בהיתר. לדבריהם פורסמה התכנית בילקוט הפרסומים ביום 14.12.95, הועברה למשיבה מס' 2 ביום 17.3.97 "ומאז עד היום הזה העותרים ממתינים לסוף הליכי התכנון". כן ביקשו לעכב את המשך ההליכים הפליליים התלויים ועומדים נגדם עד לסיום ההליכים בעתירה.

2.לפי תגובתה המקדמית של המשיבה מס' 1, מצריכים הליכי אישור התכנית זמן רב בשל קשיים תכנוניים הנובעים, בין היתר, מהעדר נתונים על מצב המקרקעין ומהטופוגרפיה המיוחדת של האזור בו נמצאים המקרקעין. כן התעכבו הדיונים באישור התכנית בשל ההתנגדויות הרבות שהוגשו אחרי הפקדתה. לדברי המשיבה מס' 1, "הזמן שחלף הינו קצר יחסית לתוכניות מסוג זה שהרי נדרשה פעולה מקיפה של איסוף נתונים רבים ובעיתיים וטיפול במספר רב של התנגדויות" וכעת נמצא אישור התכנית בשלבי סיום. גם המשיבים מס' 2 ו3- הודיעו בתגובתם המקדמית כי הליכי אישור התכנית מתעכבים "בשל התיקונים הרבים שנדרשו בה". כן הודיעו כי אפילו תאשר המשיבה מס' 2 את התכנית - החלטה שנתינתה צפויה בעתיד הקרוב - עדיין יש צורך בהעברת התכנית לעיונו של המשיב מס' 3, כאמור בסעיף 109(א) לחוק. ראוי לציין, כי אחד משני המבנים שבגין בנייתם ללא היתר הורשעו העותרים כאמור לעיל נמצא בתוואי של כביש מתוכנן ולכן, כפי שמציינת המשיבה מס' 1 בתגובתה המקדמית, "אישור התוכנית לא יביא מזור לבניה בלתי חוקית זו".

3.במצב דברים זה אין עילה להתערבותנו ואנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, כ"ט בשבט תשנ"ט (15.2.99).