גמאל עוואדה נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח'

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.העותר הורשע בבית המשפט הצבאי בחברון, על פי הודאתו, בשורה של עבירות שענינן, בין היתר, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, נסיון לגרימת מוות בכוונה, פעילות נגד הסדר הציבורי, פגיעה בבטחון האזור והצתה. בית המשפט הצבאי גזר עליו ברוב דעות עונש של 15 שנות מאסר בפועל. בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעורו על חומרת העונש. בעתירתו מבקש העותר, המרצה עתה את עונש המאסר שנגזר עליו, להקל בעונשו. לטענתו נגזר עליו עונש חמור יתר על המידה בהתחשב בעבירות שבהן הורשע ובהשוואה לעונשים שנגזרו על אחרים בשל עבירות דומות. כן מבקש הוא לפתוח מחדש את הדיון בענינו ולערוך לו "תהליך הרשעה מחדש".

2.דין העתירה להדחות.

העותר מבקש מבית המשפט להתערב בעונש שנגזר עליו בבית המשפט הצבאי ואשר אושר על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי המשפט הצבאיים, ואינו "משמש ערכאת ערעור על חומרת העונש" (בג"צ 91/88 גמאל סאלח סעיד אבו דייה נ' בית המשפט הצבאי בעזה (לא פורסם; תקדין עליון 88(1) 100)). כן מקובלת עלינו טענת המדינה בתגובתה המקדמית לעתירה, כי "מידת העונש שנגזרה על העותר לא סטתה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה, בשים לב לחומרת מעשיו".

יצוין, כי לפי סעיף 44 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל1970-, זכאי העותר לפנות למפקד כוחות צה"ל באזור, וזה "רשאי לעיין בכל זמן בפסק דין של בית משפט צבאי ויהיה מוסמך לחון את הנדון או להקל בעונשו". לפי סעיף 50א של אותו צו גם זכאי העותר לפנות לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בבקשה למשפט חוזר. העותר לא מיצה הליכים אלה ולפיכך דין עתירתו להדחות גם מטעם זה.

3.העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ט בשבט תשנ"ט (15.2.99).