איאד יאסר מוחמד מסאלמה ואח' נ' בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים את התערבותו של בית משפט הגבוה לצדק בהחלטתו ובפסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון שניתנו ביום 14.8.06. כן מעלים העותרים טענות מטענות שונות נגד מדיניות הענישה בבתי המשפט הצבאיים וכי מדיניות זו אינה מתיישבת עם כללי המשפט הבינלאומי.

2.העותרים, תושבי האזור, הועמדו לדין בבית המשפט הצבאי יהודה, בין היתר על רקע מעורבות בהוצאתו לפועל של פיגוע התאבדות ביישוב כרמי צור בו נהרגו שלושה ישראלים ונפצעו נוספים. הם הורשעו בעבירות של רצח ובעבירות חמורות נוספות. על שני העותרים נגזרו ארבעה מאסרי עולם.

3.העותרים ערערו לבית המשפט הצבאי לערעורים. עיקר טענתם הייתה, כי הודאתם, שהוקלטה על ידי מדובב והיוותה הבסיס העיקרי להרשעה, זויפה על ידי המדובב. לתמיכה בטענה זו ביקשו העותרים לצרף ראיה חדשה והיא חוות דעת מומחה באשר לאמינות הקלטת. בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הבקשה לצירוף ראיה חדשה. בא כוחם של העותרים (הוא גם בא כוחם בהליך שלפנינו) הבהיר, כי ללא צירוף הראיה החדשה אין עוד טעם בערעור וכי אין לו טיעונים נוספים. משכך, דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את הערעורים והותיר את החלטת בית המשפט הצבאי יהודה על כנה. בגוף פסק הדין נאמר כי הנימוקים להחלטה שלא לקבל את הראיה הנוספת יינתנו בנפרד. העותרים מלינים על כך שבית המשפט לא נתן את נימוקיו להחלטתו.

4.מעיון בעתירה עולה כי היא נחתמה על ידי בא כוחם של העותרים ביום 2.6.07. העתירה הוגשה לבית המשפט ביום 5.9.07. בגוף העתירה ציין בא כוח העותרים כי נכון לסוף חודש אפריל 2007 לא ניתנו נימוקי ההחלטה. ביום 9.9.07 נתבקשו העותרים להודיע האם בפרק הזמן שחלף עד ליום הגשת העתירה (קרי, 5.9.07) ניתנו נימוקי ההחלטה. ביום 1.10.07 הודיעו העותרים, כי לאחר בירור נסתבר שנימוקי ההחלטה ניתנו אולם לא הגיעו לידיהם. לא מצוין בהודעה התאריך בו ניתנו נימוקי ההחלטה.

5.דין העתירה להידחות. עיקר טענות העותרים מתמקדות בנימוקי בית המשפט הצבאי יהודה לגופן. הלכה פסוקה היא כי בית משפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו, בג"ץ 3170/04 מוקדי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם, 8.4.04); בג"ץ 229/00 פתאח נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם, 14.2.00)). מה גם שבענייננו מדובר במהותו בערעור על החלטת ביניים של בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו, בג"ץ 3575/06 אבו פיאד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (טרם פורסם, 4.5.06)), היא ההחלטה שלא לקבל חוות דעת לגבי קלטת כראיה נוספת. לעניין הטענות נגד מדיניות הענישה של בתי המשפט הצבאיים, אותן מעלים העותרים בצביון של טענות עקרוניות, לא מצאנו כי ניתן ביסוס כלשהו לטענות אלו ולא נראה כי זהו המקום לדון בהן. זאת ועוד, מדובר בטענות כלליות ביותר כאשר העתירה גופה מתייחסת אך לנסיבות הקונקרטיות של העותרים.

6.אי לכך, נדחית העתירה על הסף.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשס"ח (5.11.07).