אברהם תורג'מן נ' כונס הנכסים הרישמי

פסק-דין

1.בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתו של המערער להכריזו פושט רגל והביא בכך לסיומם של ההליכים. על כך הערעור שבפנינו.

2.בית המשפט נימק את דחיית הבקשה בכך שהמערער פעל בחוסר תום לב. בין היתר צוינה העובדה שהמערער הורשע בפלילים בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, כי נתון זה לא צוין בבקשתו לצו כינוס, כי הוא לא שילם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו וכי לא הגיש דוחות כספיים שחובה הייתה להגישם.

3.הכונס הרשמי, הוא המשיב בערעור, הסכים כי בית המשפט שגה בציינו כי בבקשה לצו כינוס לא בא כל אזכור להליך הפלילי שננקט. מחדלו של המערער, כך לפי הכונס הרשמי, היה בכך שלא נזכרה העובדה שהמדינה הגישה ערעור בהליך הפלילי. כלומר, נמצא לנו שלפחות אחד מנימוקיו של בית משפט קמא אינו יכול לעמוד. עוד מתברר, כי בקופת פשיטת הרגל מצוי סכום נכבד של כ-200,000 ש"ח. מדובר ביתרה שנתקבלה ממכירת דירתו של החייב. אם לא יינקט הליך פשיטת רגל עלול להיווצר מצב בו כל הקודם, מבחינת הנושים, הוא הזוכה. כלומר, נתון זה צריך לקבל משקל מסוים בכיוון היעתרות לבקשה.

4.סיכומו של דבר הוא שקיימים שיקולים לכאן ולכאן במקרה דנא. בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים. היה ותוגש בקשה חדשה כאמור תוכל הערכאה הדיונית לשקול מחדש העניין תוך התחשבות, בין השאר, באמור בפסק דין זה.

4.הערעור נדחה איפוא, בכפוף לאמור לעיל. הסכום שבקופת פשיטת הרגל ייוותר בידי הכונס הרשמי לתקופה של 120 ימים מהיום. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשס"ח (5.11.07).