דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

סימוניאן ארמנק נ' שר הפנים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 7626/99 ניתן ביום 17 בנובמבר 1999.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

על יסוד כל אלה, דין העתירה להדחות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 17 בנובמבר 1999.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 7626/99
נפתח
1999
ניתן
17 בנובמבר 1999
משך
3 עמודים

ההרכב

  • אהרן ברק
  • דליה דורנר
  • דורית ביניש

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 7626/99 סימוניאן ארמנק נ' שר הפנים ואח' (17.11.1999)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7626/99

בפני: כבוד הנשיא א' ברק · כבוד השופטת ד' דורנר · כבוד השופטת ד' ביניש

העותר: סימוניאן ארמנק

נגד

המשיב: שר הפנים · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים · בשם

העותר: עו"ד פוסטרנק מיכאל · בשם

המשיב: עו"ד אודית קורינלדי-ס ירקיס

פסק-דין

העותר נכנס לישראל ביום 12.6.99 באשרת ביקור. זמן מה לאחר מכן פגה אשרת הביקור והוא שוהה מאז בישראל שלא כדין.

עוד קודם לכניסתו של העותר לישראל, ביקש העותר מלשכת הקשר ליתן לו אזרחות ישראלית, בטענה כי הינו יהודי וכי אמו ואחותו, אשר הגיעו לישראל בשנים 1990-91 קיבלו תעודות עולה.

לבקשותיו צרף העותר תעודת לידה בה נרשם כי הינו יהודי. תעודת הלידה נבדקה על ידי המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל והתברר, כי התעודה מזויפת.

בשל האמור נתבקש העותר עוד ביום 1.6.97 לעזוב את הארץ. העותר לא נענה לדרישה והמשיך לשהות בישראל שלא כדין.

בחודש יוני 99 הורשע העותר בבית משפט השלום בירושלים, על פי הודאתו, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. על פי כתב האישום אשר בעובדותיו הודה, היכה את חברתו שהיתה בהריון וגרם לה לחבלה.

ביום 12.7.99 הוצא על ידי מנהל מינהל האוכלוסין צו גירוש נגד העותר, והיה עליו לצאת מן הארץ לאחר סיום ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו. על צו הגירוש ערר העותר לשר הפנים, אשר דחה את עררו.

כנגד צו הגירוש מופנית העתירה שלפנינו.

בא-כוח העותר טען, כי בהתחשב בכך שאמו ואחותו של העותר נמצאות בארץ והוכרה יהדותן, אין לקיים את צו הגירוש.

באת-כוח המשיב הודיעה לבית המשפט, כי בעקבות ממצאי המכון לזיהוי פלילי בדבר תעודת הלידה של העותר, החל משרד הפנים בהליכים לביטול אזרחותה של האם. כן הודיעה כי האחות נמצאת בארץ בתוקף היותה בת זוג של יהודי.

אשר לעותר, עומד המשיב על כך, כי תקויים המדיניות הנהוגה על ידו, לפיה מי שנמצא כי עשה שימוש במסמך מזוייף כדי להכנס לישראל ושוהה בה שלא כדין, יצא מן הארץ, ואם יבקש להביא ראיות אחרות לבסס את זכותו, יעשה כן מארץ מוצאו.

בית משפט זה כבר אישר לא אחת בעבר, כי אין עילה להתערבותו במדיניות המשיב ביחס להשגת מעמד בישראל על יסוד מסמכים מזוייפים (ראו: בג"ץ 5768/98 ושקמזדה נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 7561/98 דזוצב נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 4871/98 יעקובנקו ואח' נ' משרד הפני ואח' (טרם פורסם)).

כפי שנאמר בבג"ץ 5768/96 (טרם פורסם) לעניין זה:

"לא מצאנו כל הצדק, לא הצדק חוקי ולא הצדק מוסרי, כי תינתן לעותר הזדמנות להוכיח את יהדותו בעודו שוהה בארץ על יסוד מסמך שהוכח כמסמך מזוייף".

בעניינו של העותר הדברים נכונים שבעתיים, כיוון שמלכתחילה לא הכירו הרשויות בזכאותו לתעודת עולה, הוא נכנס באשרת ביקור, שהה בארץ שלא כדין ואף הורשע בפלילים.

על יסוד כל אלה, דין העתירה להדחות.

ניתן היום, ח' בכסלו תש"ס (17.11.99).

הנשיאשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים