הבא מחמד ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ביו"ש ואח'

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

עניינה של עתירה זו הוא בבקשה לאיחוד משפחות שהגישה העותרת 1, תושבת הכפר ברטעה שבתחומי הרשות הפלסטינית, למשיבים. המשיבים נתבקשו להנפיק רשיון לישיבת קבע לבעלה של העותרת, העותר 2, שהוא אזרח ירדן. לטענת העותרים, משהים המשיבים את תשובתם זה זמן רב, ונמנעים מלהיענות לבקשתם, למרות שהם הוכיחו כי מרכז חייהם הוא בכפר מגוריה של העותרת. לפיכך, עותרים הם לצו על תנאי המורה למשיבים לנמק את אי מתן תשובה עניינית על ידם, לבקשה. כמו כן, עותרים הם לצו ביניים במסגרתו יחוייבו המשיבים להעניק לעותר 2 היתר שהייה זמני.

העותרים לא צרפו לעתירה פניה למשיבים בעניין נשוא העתירה וממילא לא צרפו תשובה כלשהי, אם היתה כזו מצד המשיבים. די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. גם לגופו של עניין אין העתירה מגלה עילה.

סעיף 28 לנספח האזרחי להסכם הביניים קובע כי בקשות לאיחוד משפחות לתושבי הרשות הפלסטינית, צריכות להיות מוגשות לרשות וזו פונה לרשויות מדינת ישראל ומעניקה תושבות רק בכפוף לאישור מוקדם של המדינה ובהתאם למכסות שנתיות המוענקות לרשות על ידי המדינה. לפיכך, צריכה הבקשה להיות מופנית לרשות הפלסטינית ולא לרשויות בישראל (ראו: בג"ץ 1442/01 ראהם עבדאלהאדי מוסטפא נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם); בג"ץ 8720/00 אחמד מוחמד חסן ואח' נ' שר הפנים, תקדין עליון 2001(1), 139).

אי לכך נדחית העתירה על הסף מחוסר עילה.

ניתן היום, י"ד בחשוון תשס"ב (31.10.01).